זקוק לעצה

שלום אילנה, אני בן 26. הייתי בקשר רציני כשנתיים. הקשר היה מצויין והתבסס על אמון ותקשורת אבל בעיקר אהבה. לפני החברה הזו לא נתתי לעצמי להתאהב ככה ולא נפתחתי בצורה כזאת לאף אחת. במהלך הקשר היו לנו ריבים אך אלו היו נגמרים בשיחה ובהסכמה. מצד שני תמיד הרגשתי שיש בה משהו לא יציב אך לא ידעתי להגיד האם זהו משהו שצריך להדאיג אותי. היא חיפשה יציבות בכך שנתחתן. אני חייב לומר שאני התכוונתי להתחתן איתה אבל ידעתי שאנו לא מוכנים עדיין. מבחינתי חתונה זה דבר מקודש ולכן לא רציתי להקל ראש ולהציע לפני שאני מספיק בטוח בקשר ובכך שהיא האישה שאני רוצה לצידי. לפני כמה שבועות ביקשה לדבר. היא אמרה שהיא מרגישה שאני גורר אותה ולכן מבולבלת ואינה בטוחה בקשר. היא שמה אולטימטום (חתונה או פרידה). לא האמנתי שהיא תוכל לשים אותי במצב כזה. כשחשבתי על העניין ידעתי שאם אסכים היא תוכל לעשות לי דבר שכזה בכל פעם שמשהו לא יקרה לפי רצונה ושאם לא אסכים אז אאבד אותה. ביקשתי שתוותר על האולטימטום. אמרתי לה את שאני מרגיש וכל מה שחשבתי. הרגשתי שההחלטה לשים אולטימטום ובכלל הערעור שלה בקשר לא בא ממנה אלא שמישהו אחר מתערב ומייעץ לה. כאמור כמה ימים אחרי ששמה אולטימטום אמרה שאינה יכולה לוותר על ההחלטה שלה ונפרדה. הפרידה הייתה לי קשה במיוחד ושקעתי בתוך דיכאון. ידעתי שעשיתי כל שיכולתי כדי שתחזור בה. עם הזמן המשכתי הלאה אבל הרגשות שלי אליה לא נעלמו כלל וכלל. לאחר שלושה שבועות שמעתי שהלכה לאחר בשביל לשכב איתו. שם חזרתי לנקודת ההתחלה. הרגשתי נבגד. התקשרתי להגיד לה שאני יודע מה עשתה ושאיני מבין איך יכלה לעשות זאת. היא בכתה. יום אחרי אמרה שניסתה כך להתגבר עלי אך היא לא מצליחה. היא תיארה את מצבה כמו שתיארתי את שלי. אמרה שהיא רוצה לדבר. ידעתי שזאת הייתה טעות לדבר אחרי הפרידה שכן זה רק יחזיר את הרגשות. בכל זאת נפגשתי איתה כדי לומר לה שעשיתי טעות כשדיברתי איתה ואני מעדיף שנתרחק. היא בכתה ואמרה שהיא רוצה לחזור. שהלכה לאחר כי הרגישה מטומטת וכל מיני תיאורים נמוכים אחרים וחשבה שאולי זה יוציא אותה מזה אך הרגישה שזה רק דירדר אותה עוד. ברגע זה התחילה לספר לי את כל מה שהביא לפרידה ומאז. סיפרה מי אמר לה לשים אולטימטום ולמה, מדוע פתאום הרגישה את הרגשות הללו, התוודתה על כל מה שרציתי לדעת ולא סיפרה לי. אני חייב לומר שכרגע אין לי אמון בה. הוא נשבר ברגע שלא שיתפה אותי אז ולכן איני יודע למה להאמין היום. חשבתי שלא אוכל להסתכל עליה יותר. הוצאתי עליה את כל הכעס והכאב מהמעשים שעשתה מהפרידה ועד לאותו רגע. אני חייב להגיד שנשברתי באיזשהו מקום. אני לא יכולתי לחשוב על אחרות ושכבנו. אני לא יודע אם אוכל לקבל אותה חזרה. אני רק דואג שלא נחזור ובעתיד כשהקשר יהיה יותר מסובך ומחוייב היא שוב תסתובב ותעשה לי את זה. איני רוצה להיפגע כך ממנה שוב. אני יודע שעכשיו כשהכל טרי היא רוצה לחזור אבל כמה זמן זה יוכל להימשך? האם למדה לקח לתמיד? אני חייב להגיד שאני רוצה אותה חזרה אפילו אחרי כל מה שהיה. גם כי קשה לי בלי אישה לצידי, גם בגלל שאיני רוצה לחפש שוב ואני יודע שייקח לי הרבה זמן להגיע לקשר קרוב למה שהיה בינינו אבל בעיקר בגללה, אפילו שהדימוי שלה התערער אצלי. אני חושב לקבל אותה חזרה בתנאים (אולי טיפול, אולי שקיפות מלאה או כל דבר אחר). כולם בסביבתי אומרים שאני טועה אך אני יודע שאינם חושבים על הרגשות שיש לי אליה. מה דעתך? האם ניתן לשקם קשר שכזה? איני רוצה בעתיד להסתכל אחורה ולחשוב שעשיתי טעות.

אלי שלום, אתה מתאר סדרה ארוכה של רגשות סותרים ומנוגדים וכנ"ל של התנהגויות סותרות ומנוגדות הן מצידך והן מצד בת זוגך. דרישתה של בת הזוג לנישואין לא נראית בהכרח מוגזמת לאחר שנתיים של זוגיות בגיל 26 כך שניתן להבין את חוסר האמון שעוררה התנהגותך אצל חברתך. לאורך הדרך כל אחד מכם הפר את אמונו של הזולת, עשה מניפולציות, תרגילי כוח וניסיונות של התנחמות. קשה לראות כאן מי צודק ומי טועה שכן הטעויות נחלקות ביניכם פחות או יותר במידה שווה. אם ברצונכם להיות ביחד על שניכם לעבור "ניקיון שטח" רציני ולפנות לטיפול זוגי.