להשאר או לא?

בת 24 אוטוטו 25 ואני נשואה מזה 10 חודשים עם גרוש בן 28 +ילד(גרושתו בגדה בו במהלך נישואיהם). תקופת ההכרות שלנו אומנם הייתה קצרה שלושה חודשים אבל אני יודעת שזה היה הדבר הנכון עבורי ובשבילי לעשות כי אני אוהבת אותו בכל לבי. לאחרונה הוא קודם בעבודה ככה שאין לי זמן איכות או זמן בכלל להיות עימו היות ושנינו מפרנסים ומתפרנסים בכבוד.וגם כשיש לו זמן הוא מקדיש בעקביות את הזמן הזה לחברים ומתמרן בין שני הדברים ואילו לאשתו ולבית הוא לא מקדיש זמן. בבית הוא לעיתים עושה דברים בבית אבל זה מכדי לצאת מידי חובה כדי שאראה שהוא עושה דברים ואני תמיד אומרת לו שזה אמור לבוא ממנו ולא כדי לרצות אותי,כי גם הוא חלק מהבית ומהזוגיות הזו. לאחרונה אנו לא מפסיקים לריב כי כל חג שאנו עשינו אצל הוריו האקסית שלו(החברה שהייתה אחרי גרושתו ולפניי)... נכחה בשולחן אז הם שולחים מבטים ומעלים זיכרונות ומתעלמים מנוכחותי.בחג האחרון שהיה ההורים שלו טענו שהרסתי להם את החג כי האקסית הערתי לה על מה ששניהם עושים אז משפחתו החלה להוריד מכבודי ורק אחרי שעזבתי משם בעלי טרח להגן עליי ולא בנוכחותי. לפני מס ימים ראיתי שההתרחקות שלו ממני רק גוברת ואני ניסיתי להבין עם עצמי למה כי הוא לא כזה דברן או איש שיחה בכלל עם כולם, אז הצבתי לו 2ברירות או לשבת לדבר אתי לראות מה פשר המרחק שתפס או שיקום וילך והוא בחר בללכת.לאחר כמה ימי הפסקה אחד מהשנייה הוא פתאום התקשר ורצה להיפרד ממני וכמה ימים למחרת החליט שהוא כבר לא יודע.לאחר ההסבר הזה שלו אני שאלתי בתור מה אתה רואה אותי כאימא לילדיך ואשתך או כגרושתך הוא ענה לי כגרושתי.ויצא מהבית. כרגע אנחנו חיים ביחד אבל אנחנו לא מפסיקים להתרגש אחד מהשנייה.מנהלים משחקי אגו כאלה ובסופו של יום שוכבים.וכשאני אומרת לו אני אוהבת אותך והוא גם עונה אותו הדבר (רק פחות מבהתחלה)או שותק.ואז כשנשאלת השאלה מה עושים אין לו תשובה.מה עליי לעשות?להשאר עימו או לעזוב אותו?כי לאט לאט אני מאבדת את עצמי הבקשר הזה במחשבות על מה יהיה ואם נהיה...

פונה יקרה, מן הפנייה מתקבלת תמונת יחסים לא נעימה כאשר בעלך מעורב מאוד רגשית עם אשתו לשעבר אם בנו את אוהבת את אוהבת את בעלך לדברייך וזה מה שהביא לנישואים לאחר היכרות קצרה ביותר של 3 חודשים בעוד תמונת הנישואין שאת מתארת אינה מספקת אותך ואינה מספקת אותך ואינה טובה לך. מאחר והאהבה פה אינה תגובה למציאות אלא את חווה אותה בלי קשר למתרחש במציאות הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להבין את עצמך, את רגשותייך, את בחירותייך ואת תגובותייך למציאות. שיהיה בהצלחה.