מה לעשות

שמי יפית ואני בת 50 נשואה עם ילדים . בשנים האחרונות (כמספר שנים) יש לי חוסר למין ואני לא כל כך נהנת מכל הסיפור ,קיימתי עם בעלי יחסים עבורו לשמור על המסגרת .עד היום לא אמרתי דבר לבעלי למרות שלבעלי זה מפריע והיו לנו הרבה מריבות על הנושא ובכולם לא אמרתי לו את מה שאני מרגישה כי אני חוששת שהוא יבגוד בי או יתגרש ממני או שיטען ששיקרתי אותו בעבר כשהוא העלה את הנושא . היום אנחנו במשבר בגלל הבעיה הזו ואני עדיין לא מודה בפניו שיש לי בעיה ומה שאני מרגישה וממשיכה "לתת לו" שיהיה בשקט , אבל בעלי לא מוותר ומתעקש שגם אני אהנה מהמין . האם לדעתך לחשוף בפניו את האמת מה שאני מרגישה ? מה שמציק לי במיוחד מדוע אני עד היום לא יזמתי את הנושא בינינו ורק בעלי מעלה את הנושא ורק לו זה מפריע . למה זה לי לא מפריע שאין לי חשק ? איך זה שזה לא מציק לי שזה לא בסדר ? לא מובן לי . האם ללכת ליעוץ למרות שאני לא מאמינה שזה יעזור לי , כי רמת החשק תמיד היתה נמוכה גם בעבר . תודה

יפית שלום, את מתארת מצב שכל השנים התשוקה המינית שלך לא הייתה גבוהה וככל הנראה גם לא נהנית כל כך מיחסי המין. במובן זה את מתארת מצב של מעצורים מיניים שהיו לך מאז ומתמיד. גיל 50 הוא גיל מעבר. ייתכן שעדיין יש לך מחזור אך בכל זאת קיימת בגוף ירידה הורמונאלית המשפיעה על ירידה בתשוקה המינית. ללא ספק טבעי בגיל זה לשתף את הבעל בהשפעות הגיל על התשוקה ולנסות להתמודד עם המצב באמצעות טיפול מיני. אפשר להבין את בעלך שהוא רוצה שהמין יהיה עבורך חוויה טובה ומהנה כפי שזה עבורו. מטרידה העובדה שאת חוששת "שהודאה" שלך בתשוקה נמוכה עשויה להוליך לגירושין. האם מערכת היחסים כל כך רעועה? ומבוססת בעיקר על מין? המצב הנוכחי שלב גיל המעבר הוא הזדמנות להודות על קשיים כי "עכשיו מותר" ובהחלט לפנות לטיפול זוגי מיני. שאלת הצלחת הטיפול תלויה במידה בה תהיה פתוחה לכך ותהיה מעוניינת בשינוי למען עצמך ולא רק למען בעלך. שיהיה בהצלחה.