חוסר ביטחון

שלום, מאז בי"ס יסודי היו צוחקים עליי שאני רזה ושטוחה אפילו ניצנים לא היו לי. אני יודעת שלכאורה כל אחת וההתפתחות שלה אבל זה הוריד לי את הביטחון העצמי לגמרי!!! אפילו בצבא הייתי עדיין שטוחה לגמרי וכל הזמן הייתי צריכה להסתיר את זה כך למשל הייתי מתלבשת רק בשרותים ולא ילד כולן. בלימודי תואר הראשון הייתי שומעת הערות ותמיד בנות מדברות על זה ומסתכלות לשם וכן אני עם מרופדת ובכל זאת... אני נמנעת מפעילויות חברתיות כמו ללכת לים,וזה כלל כמובן גם את התקופה בתיכון שהוצאו את כל השכבה לבריכה. אני לא לובשת גופיות צמודות כי זה פתוח ורואים שזה ריפוד.עוד כל מיני בגדים. אני כל הזמן עם חזיה מרופדת וזה מעצבןולא נוח!!!! יש רק דוגמא אחת שהחזה נראה טבעי ולא מין גוש כזה כי רוב החזיות לא יושבות טוב. אני בחיים לא אתפשט ליד בנות בחדר ולכן אני לא מצטרפת לנסיעות למשל לבית מלון וכו' בכל מקרה זה גורם לי לסידורי לוגיסטיקה :) וכמובן שאני נמנעת לחלוטין מלצאת עם מישהו כי אין לי כבר ביטחון אחרי כל הצחקוקים עליי גם בלימודם של התואר. אני לא חושבת שזה פייר להיות עם בחור בידיעה שבחיים הוא לא יראה אותי ערומה ונתחיל עוד לפני זה את יודעת כשנוגעים. אני פשוט לא מסוגלת שידע שאני עם מרופדת אני בעצם מפחדת מדחיה!!!! אילנה את יכולה לומר מה שאת רוצה החברה היא שיפוטית ואני באמת מנסה לעבוד על עצמי אבל אני בעצמי לא אוהבת את זה שאני שטוחה. ולצערי מה שקורה עכשיו כפי שכתבתי אני שמה חזיה עם דוגמא מיוחדת ואני תקועה איתה!!! כי היא היחידה שזה נראה החזה שלי ואף אחד לא מבחין. אני נשמעת ילדותית אבל זו בעיה. מעבר לכך שכבר יש לי תסביך של חוסר ניסיון עם בנים. כשהייתי קטנה הייתי ממש מתוסכלת היום כבר השלמתי שאין לי זוגיות אני פשוט לא מוצאת בחור שלכאורה יקבל את זה!!! כל הבחורים מתחילים איתי כי הם נמשכים לגוף שלי ומסתכלים רק על מראה בד"כ ממש חותרים למגע אז נכון אני לא רוצה בלי שום קשר לחזה אבל שואלת עצמי מה יקרה אם יהי מישהו שימצא חן בעיניי? זה כזה מתסכל! איך צוברים בטחון עצמי??? ווואלה אני כבר לא ילדה ולא מסוגלת להתמודד עם זהולהשלים שזה הגוף שלי וזה מה יש. תודה

ליהי היקרה, ראשית חוכמה, עוד לא נתקלתי בכל שנות עבודתי הארוכות באישה בעלת חזה קטן או שטוח שלא נמשכו אליה גברים ושלא מצאה לעצמה בן זוג. ממתי גודל החזה הוא זה הקובע בהכרח את המשיכה שבין גברים לנשים? היום חזה הוא פאסה במידה רבה, הישבן קיבל ערך מוסף סקסי ענק כך שהפנטזיות האירוטיות מתייחסות לגוף כולו ובטח ובטח לא לגודל השדיים. כמובן שאני מסתייגת מאוד מניתוח להגדלת שדיים, שכן המנותחות נושאות לעתים צלקות פיזיות בעקבותיו, ולעתים הדבר מורגש כלא טבעי, ולא תמיד הוא משיג את השחרור הפסיכולוגי המבוקש. כמובן שכל דוגמניות העולם, מודלים של יופי ונחשקות מינית הן רזות ושטוחות חזה. את מספרת שגברים נמשכים אליך ומתחילים איתך, ומתוך עכבה פסיכולוגית רגשית את נמנעת מליצור קשר איתם. הייתי מעיזה להתחצף ולומר שאת כל המורכבות של רגשותיך האישיים ואת כל המורכבות של רגשותיך האירוטיים את "שמה" על גודל השדיים. אז מה אם הם קטנים? זה אחלה לגמרי. אפשר ללכת עם גופיות צמודות ואפשר ללכת גם בלי חזיה. כל הנשים שפגשתי בעלות חזה קטן או שטוחות לגמרי מעולם לא ציינו בפניי שחוו דחיה מצד גברים כלפיהם. כן אני מכירה נשים שמסתבכות עם עצמן בעניין החזה הקטן שלהן בצורה מיותרת וללא כל צורך כביטוי לחרדה כללית וחוסר ביטחון עצמי כולל. אם את מעוניינת ליצור זוגיות אי פעם מומלץ מאוד שתפני לטיפול פסיכולוגי כדי להשתחרר מן ה"תירוץ" של שדיים קטנות ולחשוף את הסיבות האמיתיות להימנעותך המינית והחברתית. כל טוב ובהצלחה, אילנה