להתגרש או לא?

היי אני בת 30 נשואה 2 בנות קטנות. הקטנה מביניהן תינוקת בת חודשיים. אני לא מאושרת עם בעלי. לאחרונה הבנתי שאני לא אוהבת אותו יותר, אני לא נמשכת אליו. אנחנו לא מתנשקים בכלל מתחילת בקשר שלנו. עם השנים המצב החמיר והתרחקתי רגשית ממנו. דיברתי איתו על זה כמה פעמים הוא מאוד אדיש לזה ואומר שיהיה בסדר. חייבת לציין שהוא בחור טוב ואבא טוב....אבל לא מתאים לי ולא מאושרת איתו. לפני שנה חשבתי על גירושים אך פחדתי מהצעד ולהיות לבד.... אז החלטתי להיכנע ולהמשיך לחיות ככה....בלית ברירה. בצער רב שכך אחיה כל חיי ללא אהבה ללא זוגיות טובה חבר לחיים סקס טוב.... לפני מס חודשים הכרתי בחור מבוגר ממני, גרוש, בחור מקסים. ישר נוצר בינינו חיבור טוב. הוא משלים אותי הוא בדיוק הגבר שאני רוצה...אנחנו מסדרים מעולה ומאוהבים חזק. רוצים לחיות יחד. להמשיך את חיינו יחד. אני בהתלבטות אם להתגרש מבעלי להתחיל פרק ב עם אותו בחור. בבקשה את עצתך

שרון היקרה, התשובה לשאלתך מצויה למעשה בצורה ברורה ושקופה בתוך השאלה עצמה. הנתק מבעלך שמלכתחילה בחרת בסוג קשר זה, המתבטא בצורה הברורה ביותר בהיעדר התנשקות כבר בתחילת הדרך, נראה מהותי וגם מבחינת אי ההתאמה ביניכם כפי שאת מציינת, ובפרט לאור החלטתך הרגשית שבקשר כזה אינך רוצה להמשיך לחיות. יוצא אפוא ששאלת הפרידה למעשה אינה מוטלת בספק על ידך. זהו הצד הראשון של התשובה. בקשר למידת ההתאמה לחיים משותפים עם בן הזוג הנוכחי שמחוץ לנישואין, יש מצד אחד לקוות לטוב, אך מצד שני התמונה הכללית נפרשת לאורך זמן ובמהלך סוג של חיי שגרה משותפים. מה שנראה כהתאמה כל עוד הקשר הוא חלקי יכול להשתדרג לטובה או חלילה להעלות גם את הצדדים הפחות נעימים כאשר גרים ביחד ושמים את כל החבילה באותו הסל. כך או כך נראה שבשלב הנוכחי את יודעת מה שברצונך לעשות ואני מאחלת לך הצלחה בבחירותיך ובהחלטותיך (שלמעשה כבר התקבלו). כל טוב, אילנה