בקשה לקבלת חוות דעת

שלום, אני נשואה כמעט שש שנים, אני ובעלי עברנו משבר קשה בנישואין לפני כ 4 שנים וחשבנו להתגרש, בסופו של דבר פנינו לייעוץ והמשכנו יחד.. לפני שנה וקצת נולד לנו ילד וכעת המצב בינינו שוב התדרדר- אני מרגישה התעלמות מוחלטת ממני ומרגשותיי, כמו התעלמות מימי הולדת, אירועים בחיינו, שכבר אין בינינו כלום- הוא לא יוזם כלום, אין בינינו אפילו שיחות חולין, וכשאני פגועה ממנו זה פשוט לא מפריע לו, הוא ממשיך בשגרה שלו, אותי זה מדכא- וגורם לי לא לרצות לחזור הביתה. כל המצב הזה גורם לי להבין שכלום לא השתנה בארבע השנים האלו ושאולי זה ככה מאז שהתחתנו... רוב הזמן אנחנו לא מדברים (תקופות ארוכות), וכשאני מדברת איתו על כך ועל ההרגשה הזו שלי הוא מתעלם, אומר שהוא יודע שזה המצב, יודע שהוא פוגע בי ולא יודע מה לעשות (או אומר שהוא יודע מה צריך לעשות ולא יכול..)-העניין הוא שהוא כבר הבטיח לי כ"כ הרבה פעמים שהוא ישנה את המצב וזה לא קרה, וככה עברו להן השנים. ואני פשוט לא רוצה להתעורר שוב בעוד כמה שנים ולהבין שאני באותו מצב. תודה!

יעל היקרה, את מתארת מצב של סבל וריקנות עמוקה בחיי הנישואין - מצב שללא ספק קשה להשלים איתו וקשה לחיות איתו. בן זוגך טוען שהוא מודע לעובדה הזו שהוא צריך להשתנות אך לא מוצא בעצמו את הכוחות לכך. נראה לי שקיימות כרגע שתי אלטרנטיבות: 1. פירוק החבילה, עם כל הקושי שבדבר. 2. אם הוא אכן רוצה להשתנות אך מתקשה בכך עליו לפנות בהקדם לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין מדוע ולמה הוא תקוע בתוך עצמו ואינו מסוגל להשתפר למרות שהוא מכיר בצורך בכך. כל טוב ובהצלחה, אילנה