בין המצוי לרצוי ..

ערב טוב . אני ובעלי נשואים שנתיים וחצי +שני ילדים . לאחרונה עברנו לגור אצל ההורים (משיקולים כלכליים). הקשר בנינו טוב, ישנה פתיחות מירבית , שיחות על כל נושא . לאחרונה אני מרגישה שאין לו סבלנות כלפיי ודבריי מייגעים ומעייפים אותו, הוא טוען שאני חוזרת על אותו הטענות ,שאני מאשימה ו"חופרת" וכו'. מבחינה מינית ישנו פער בנינו עושה רושם שעבורו פעם בשבוע/שבועיים מספיקה ואילו זה היה תלוי בי הייתי שמחה לפעם ביום . מעולם לא סירבתי לו ואני לא מקובעת אלא בדיוק ההפך , משוחררת ומוכנה לחוויות חדשות מהבחינה הנ"ל . במילים אחרות התדירות נמוכה וחסר לי ... כשכבר כן יש ,אז הוא עושה הכל על מנת לספק אותי לפניו והוא כלל לא אגואיסטי :). במהלך היומיום הוא עובד 10 ש' ויותר ואני עם הילדים (האכלות, החלפות, רחיצה , אני זו שקמה בלילות ואני זו שמוותרת על שנת צהרים ומתאימה את עצמי לשעות שלהם , לעומת זאת הוא יכול לישון צהריים כשהוא רק רוצה וימי שבת מבחינתו הם נטו למנוחה עבורו ) , הוא טוען שהוא מעריך , מתחשב, אוהב אבל אני לא חשה באף אחד מאלו. אני לא מרגישה שהוא אוהב, אני לא שומעת ולא רואה את ההתחשבות מצידו או עזרה כלשהי בטיפול בילדים ,מבחינתי גם הצעת עזרה מבלי לעשות דבר הייתה מספיקה לי ואמרתי לו לא פעם. לגבי אהבה??? אני לא מרגישה שהוא אוהב ונראה לו תמוה ואף פוגע שאני שואלת משהו שאמור להיות ברור לי. הייתי רוצה יותר ממנו, יותר חיזור, יותר ההערכה, יותר הבנה והוא מצידו טוען שהוא עושה ככל יכולתו (זה לא נראה ולא מרגיש כך). לגבי הסקס כפי שציינתי קודם הוא טוען שהמצב הכלכלי, החובות , העובדה שאנחנו גרים עם ההורים פוגעת באפשרויות ויש לו רצון אבל הנסיבות הן כאלו שלא מאפשרות. בעיניי זה סתם שטות כי כשהוא רוצה אז כן יש...וכשאני רוצה זה בעייתי ולא נעים וישמעו ומליון תירוצים. חשבתי אפילו שהוא בוגד בי והטחתי זאת בפניו והוא נשבע לי שלא... קשה לי להאמין שגבר שהוא בריא לא ירצה מעבר לפעמים בודדות כ"כ. מה לא בסדר??? אגב אני משקיעה במראה שלי , ליבוש, בישום וטיפוח . ייתכן ויש לו מישהי אחרת? ייתכן ואינו נמשך אליי? ייתכן ואני "מובן מאליו" , הוא גם מרשה לעצמו לדבר אליי באופן שלא דיבר בעבר, להעליב, לפגןע, לזלזל, להעיר הכל מעיד על זה שמשהו השתנה אבל מה?

פונה יקרה, מתוך התופעות שאת מתארת השתנו לראייתך מספר דברים חשובים בקשר: 1. הפחתה ניכרת בתדירות יחסי המין ופיחות ביוזמה המינית שלו. 2. שימוש במילות גינוי או ביטוי זלזול והשפלה כלפייך כפי שלא היה בעבר. 3. היעדר עזרה ושיתוף בגידול הילדים. אינני יודעת אם חוסר המעורבות בגידול הילדים התחיל כבר מלידת הילד הראשון או שבהדרגה הוא פשוט נסוג מלהיות שותף בגידול הילדים. אכן בעלך עובד 10 שעות ביום ואין זה מעט אך אין הדבר מונע מעורבות רגשית, התייחסות רגשית חמה, הערכה כלפייך ומיניות תקינה. לא ברור לי מה עובר עליו וכיצד ניתן להסביר את השינויים מהזוית שלו אולי יש חשיבות לעובדה שעברתם להתגורר בבית ההורים, לא ברור אם ביחידה או בבית ההורים ולא ברור אילו הורים. לעיתים לשאלה זו יש השלכה משמעותית על היחסים הזוגיים. האמת היא שפרט לשאלת מעבר הדירה אין לי מושג מה השינוי שחל בנפשו של בעלך ומדוע השתנתה מערכת היחסים ביניכם. מאחר ואינך שבעת רצון בצורה מספקת מצורת התייחסותו אלייך הרי יש להציף זאת בצורה ברורה וחדה. אתם רק בתחילת קשר הנישואין ונראה שיש מקום למהר ולשפר את המצב הנוכחי, גם משום שאת מאוד מתוסכלת ואינך שבעת רצון וגם מתוך החשש שהדבר ילך ויתדרדר. נסו תחילה לשוחח ביניכם בלי האשמות ובלי הטחת עלבונות אלא הצגה עובדתית של הדברים (יש להניח שיהיה פער במציאות כפי שכל אחד רואה אותה). במידה ותתקשו למצוא פתרון הולם לחילוקי ההתנהגויות העדיפות על כל אחד מכם נראה שיהיה צורך לפנות לייעוץ זוגי כדי לישר את ההדורים. כל טוב ובהצלחה, אילנה