עצה

היי אני בת 24 ולאחרונה חוויתי פרידה כואבת ואשמח לחוות דעת על הסיפור הבא- הוא בן 24 אהבנו מאוד אך היו בעיות בקשר שלצערי לא איפשרו לי להשאר איתו- היה לי קשה מדי עם דברים רבים במשך שנה וחצי הוא היה מדהים אלי אבל לא עשינו הרבה יחד ולא נפגשנו כמעט והוא תמיד היה לחוץ לחזור לביתו כי הוא מאוד תלוי בהוריו. החלטתי שאני צעירה ולא מתאים לי התנהלות כזאת בקשר שגרמה לי להרגיש ריקה מבפנים כאילו אני בכלוב ללא חופש פעולה וגם הוא .(היו הרבה שיחות בנושא וכלום לא השתנה) כל פעם שבאתי לחתוך איתו משהו השאיר אותי איתו . למשל: הבטחות רבות שיהיה טוב בכי ודמעות שגרמו לי להבין כמה הוא לא רוצה לוותר. נשארתי איתו על אף הקושי הרב.(אני לא מפרטת אבל באמת היה קשה ורע) ואז הוא החל לזרוק באויר את זה שמשפחתו רוצה לעבור להתגורר בחול ושהוא שוקל ליסוע איתם כי יש לו שם אוניברסיטה שכל חיו חלם ללמוד שם. בסופו של דבר הוחלט הדבר שהוא נוסע אך הוא רצה שנשאר יחד אבל אני שגם ככה חשתי ריקה ,לאחר חודשיים החלטתי שזה לא עבורי ונפרדתי ממנו בדמעות ובקושי רב. לאחר שהסברתי לו כמה הוא לא היה בסדר כל הקשר וקשר שלא יציב לא יכול להחזיק מרחוק. הוא בכה אבל הייתי חזקה וזה נגמר. לאחר חודש וחצי הוא שלח לי הודעות של כמה שאינו מסוגל בלעדי ואני בזמן הזה נפגשתי איתו הרגעתי אותו ונתתי לו הסבר מדוייק למה נפרדתי ממנו עשרות פעמים ואמרתי גם דברים שקשה לשמוע אך זאת הייתה האמת - הוא לא התנהל בצורה רואיה לקשר. אך נפגשתי איתו ולעיתים גם התנשקנו. הוא אמר לי שהוא לא מתכוון לוותר ובמשך חודש חיזר אחרי בצורה מטורפת- בכי, הודעות, הגיע אלי הביתה הרבה פעמים ואני הייתי שם בשבילו ומצד אחד פתחתי לו דלת ומצד שני סגרתי אותה כשהייתי אדישה לעיתים או שלא עניתי תמיד לשיחות.ואפשר להגיד שהחזקתי אותו על אולד. אמרתי לו שאולי עוד חודשיים שלושה וגם זה יקרה רק אם דברים ישתנו או שיחל שינוי בו ובהתנהלות שלו.הוא תמיד אמר לי שלדעתו זה יכול להצליח מרחוק ושהוא מעדיף לנסות.הוא הקשה עלי להיפרד ממנו כי עדיין הרגשתי אליו דברים ומצד שני ידעתי שזה לא זה. לא ויתרתי על דעתי . הוא הסכים והיה מוכן להכל. ואני אמרתי לו שאי אפשר לדעת מה יקרה אבל שכדי לראות אותי עליו לעשות שינוי ושלפני זה איני חוזרת אליו או נפגשת איתו. המשכנו לדבר קצת ולאחר 4 ימים הוא הפסיק להתקשר . דיברתי איתו וביקשתי להיפגש והפגישה הוא אמר לי שנפל לו האסימון, שהוא הבין שזה לא יכול לקרות כי הוא נוסע להרבה שנים ושהקשר לא יציב. הוא לא בכה והיה חזק בדעתו הייתי בסדר עם זה ואפילו אמרתי לו שאני שמחה שהגיע להבנה הזאת ושאלתי אותו אם הוא לא רוצה יותר והוא אמר שכרגע לא כי אין טעם ושהוא לא יכול להבטיח כלום כי הוא נוסע . אך אמר שהוא רוצה שנשמור על קשר באירועים מסויימים ושקשה לו כי הוא עדיין מאוהב בי ואני הבחורה שהוא הכי אוהב בחיו, אבל שהמציאות וכדי להיות ריאלי זה לא יכול לקרות.(כל זה אני אמרתי לו לפני כן בפגישות ובפרידה) האם בסופו של דבר הוא חתך את זה.? האם אני אמורה להרגיש כאילו הוא לא רוצה אותי? האם בנאדם משנה את דעתו בכמה ימים? ופתאום לא מעוניין יותר? או שאני צריכה לזכור את החיזורים והדברים שהוא עשה למעני ולהבין שמה שהוא אמר זה מקושי ומכאב ?

פונה יקרה, נדמה לי שאת רוצה דבר והיפוכו. מצד אחד את מתארת באריכות ובפירוט עד כמה היה קשה ורע, עד כמה הקשר לא מתאים לך ועד כמה היית חזקה וניתקת אותו, ושאכן הניתוק מתאים לך ושאין לך שום תכניות להיות עם אדם הנמצא בארץ זרה. עד כאן הכל טוב ויפה, כלומר עקבי, רציף ובהתאמה של רגש והתנהגות. אכן מותר להיפרד מבן אדם אשר לא נעים איתו מספיק או שהתנהגותו אינה נושאת חן בעינינו או מכל סיבה אחרת של חוסר התאמה. הקיצור מותר להיפרד ורצוי לעשות זאת כפי שעשית תוך מתן הסבר ונימוקים לפרידה. לא שזה עוזר תמיד לשני להשתנות אך לפחות זה מנקה את הנפרד מחוויה שהתנתק באופן בלתי מובן. מכאן ואילך התחלת לשחק משחק כפול, מצד אחד רצית לסיים את הקשר ולסיים פירושו סוף. היעדר תקשורת. היעדר מגע, היעדר שיח. מכאן ואילך היה לך סוג של סיפוק, הן למלא את תפקיד המבינה והעוזרת לו בכאבו ובגעגועיו אלייך ובו בזמן שאבת כנראה סיפוק מחיזורו כלפייך. כלומר למרות שלא רצית את הבחור כבן זוג שאבת סיפוק מהמידה בה את חשובה לו ומהמידה בה הוא מחזר אחרייך. גם בן אדם המחזר ונהנה באופן עקבי בצורות תגובה של חם קר וסירוב עובר תהליכים של עיבוד פנימי ואם הוא בשל מספיק ומאוזן מספיק רגשית הוא עושה בסופו של דבר סיכום ומסקנות ומגיע למסקנה שחבל לדפוק את הראש בקיר. לקח לו זמן לבחור עד שהבין שהוא מבזבז עלייך את רגשותיו ושעדיף לו להתרחק, להתנתק ובהמשך להתאושש ולשכוח. סופסוף החל מתנהג ראציונאלית ובהתאם לנתוני הנסיבות. כאן החלת מזדעקת מדוע נפל לו האסימון ומדוע כה מהר. בהחלט נפל לו האסימון מאוד לאט, במשך זמן ארוך של ייסורים ושל משחק שלך בו של בוא ולך, משחק שבו נהנית מהכוח היחסי שלך כלפיו והגיע הזמן שנמאס לו מהעניין. על פניו את צריכה להיות שמחה ומאושרת כי השגת את הפרידה ושקט השתרר בחזית ביניכם. בסופו של דבר הוא חתך, הוא למד את השיעור שהקפדת ללמד אותו שהוא לא מתאים לך ושאין את רוצה בו ואין שום סיבה שבעולם שאדם ירצה מישהו שלא רוצה בו. להערכתי שניכם נמצאים כרגע במקום שרציתם להיות, את רצית להיות בלעדיו, הוא השתחרר סופסוף מתלות בך ומנסיונות להתגבר עלייך כך שגם הוא במצב טוב. נדמה לי שיש לך משאלה סמויה של האגו שירצו בך, יתחננו אלייך ויחזרו אחרייך כשאת עומדת ומסרבת, זהו משחק אגו חסר טעם הנותן תחושה מדומה של כוח ועוצמה, אינו בונה שום זוגיות ואינו יוצר אהבה כך שלא ברור לי מדוע את זקוקה לכך. פעם הוא רצה אותך וחיזר אחרייך ועכשיו לא, אנשים לומדים את הלקח ומשנים את רגשותיהם בהתאם. כל טוב ובהצלחה, אילנה