אני במשבר

אני חייה בזוגיות 13 שנה. כשעברנו לגור ביחד, עשינו הסכם ממון ואני הסכמתי שאין לי חלק ברחוש הבית ושגם לא אבקש חלק במקרה של פרדה. עשיתי זאת בטום לב והתכוונתי ומתכוונת לכך. אפילו הוא רשם בהסכם שהבית הוא על שם ובעלות אמא שלו, ולמרות שאני יודעת שזה לא נכון, גם הסכמתי לזה. במשך כל השנים שאנחנו ביחד וא משלם משכנתה מהקופה שלנו. רק שמה לעשות? מגיעים לגיל ארבעים וחושבים על דברים שלא חשבנו קודם. פתאום כבר שנה אני קולטת שבמיקרה שחס ושלום ייקרה משהוא לבן זוגי, אז האחים שלו או אותה האמא יכולים לפנות אותי מהבית ואצטרך לנהל תהליך משפטי אתם בשביל לא להישאר בלי בית. רוצה לציין שלכל אחד מהם כבר יש בית משלו והם אנשים מסודרים. אני אומרת לבן זוגי שלעולם לא אקח לו את הבית ושהוא שייח לו גם אם נפרד אבל שייגדיר באיזה שהוא צורה שבמיקרה שייקרה לו משהוא , אז אף אחד לא יוכל לקחת לי את הבית. בן זוגי מסרב לעשות את זה וטוען שהבית לא מגיע לי גם אם הוא יימות. אני מאוד עצובה וזה לא בעיקר בגלל הבית, קשה לי לקבל את המצב שאני חייה עם משהו שלא הייה מעניין אותו לאשיר אותי בלי גג במיקרה שהוא יילך כי מרגישה שזה לא אהבה, ושהוא כלל לא דואג לי ולא הייה הכפת לו לעשות לי את זה כי כבר אני לא משרתת אותו. אני מרגישה רע רק עם המחשבה הזאת למצאו אולי חס וחלילה בסיטואצייה הזאת ואומרת לעצמי, עדיין אני צעירה, יה, קשרונית ויש לי כח להתחיל מחדש צריכה ייעוץ... אולי אני לא רואה את הדברים בפרופורציה?? עזרה בבקשה!!!

פונה יקרה, אכן המצב הכלכלי והפסיכולוגי בו את נמצאת ביחס לבעלך בנושא הדירה הוא בהחלט לא פשוט ולא נעים. ראשית יורדת משכנתא מהחשבון המשותף לכיסוי ערך הבית כך שכל תשלומי המשכנתא ששילמתם כזוג על חשבון הבית אמורים מבחינה משפטית להיזקף לזכות שניכם במידה שווה. כלומר מבחינה משפטית לפי עניות דעתי מגיעה לך בעלות על הבית בשווי ערך של מחצית סכום המשכנתא ששילמתם במשך 13 שנים. בעיה נוספת היא העובדה שהבית אינו רשום על שם בעלך אלא על שם אימו כך שהנושא מסתבך עוד יותר. אי ההתייחסות הכלכלית והפסיכולוגית של בן זוגך לטענותייך הוא בהחלט דבר שאין להקל בו ראש. לא ברור לי אם יש לכם ילדים משותפים, עובדה המכבידה עוד יותר בשל הצורך לספק דיור לילדים משותפים. אכן קיימת כאן בעיה בה התוכן הגלוי הוא אכן כלכלי אך הסמוי הוא בהחלט פסיכולוגי רגשי של התחשבות ודאגה לך. לאור החשיבות שאני מייחסת לתלונתך הרינו מציעה לכם לפנות לייעוץ זוגי כדי ללבן ביניכם את הבעיה. במידה ובן זוגך מסרב לטיפול זוגי נסי לפנות לייעוץ אישי לבד על מנת להחליט על הדרך העתידית בה עדיף לך להתנהל. כל טוב ובהצלחה, אילנה