פסיכולוגיה סקס
דיון מתוך פורום זוגיות, פרידה וילדים
האם יש קשר ביו סקס לבריאות נפשית של אדם, אישה?? האם מניע טוטלית מסקס ,עושה לא טוב לאישה.. אני גרושה כ שנתיים.. איני מסוגלת ואיני רוצה סקס ללא רגש.. כאשר מגעיים לרגש , פשוט נעלמים וגברים רוצים סקס בלבד .. מציינת שניראת טוב ומושכת. ואיני מוכנה לסקס ללא רגש.... האם להתעלות מעלי ואסתפק רק בחביבות?? האם יש קשר בין סקס לבריאות נפשית באופן כללי?? מחכה לתשובתכם. תודה מראש מדו
פונה יקרה, באופן כללי אינני חושבת שיש קשר מובהק, מסוג כלשהו, בין סקס ובין בריאות נפשית. יש אנשים לא יציבים רגשית המעדיפים סקס מרובה ללא אבחנה או לעיתים נמנעים מיחסי מין ויש אנשים בעלי תפקוד נפשי תקין במרבית תחומי החיים (אף אחד אינו מושלם) האוהבים מין או לפעמים דווקא לא מתים על העניין. באופן כללי יש הבדלי תשוקה בין נשים וגברים. ראי כתבה בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2525643 כאשר האופייני (זהו עניין סטטיסטי, יחסי ואין פירוש הדבר שכל העולם כלול בו) הוא שגברים מעדיפים יותר יחסי מין וזקוקים פחות למעורבות רגשית לשם כך. נטיית חלק משמעותי מאוכלוסיית הגברים היא היכולת לקיים יחסי מין רק על סמך תשוקה מינית גם אם אין כל מעורבות רגשית כלפי בת הזוג לאקט המיני. העובדה שאת כרגע ללא בן זוג ואין בך כל תשוקה מינית איננה בעיה לכשעצמה כל עוד אינך מקיימת קשר זוגי עם גברים. בהחלט יש נשים שאין להן תשוקה מינית או שהיא נחסמה בשלב כלשהו ואגב אין אנו יודעם את גיל, לעיתים בעקבות גיל המעבר יש אצל נשים ירידה בתשוקה המינית. אם ברצונך לקיים קשר זוגי עם גבר כלשהו ההתנהגות הנורמטיבית היא שקשר זוגי כולל גם קשר מיני. סביר להניח שגבר הנכנס איתך למערכת יחסים זוגית יצפה לקיים איתך יחסי מין. לגיטימי בהחלט שתבהירי את עמדתך כפי שהצגת אותה בפנייה שאינך מסוגלת לקיים מערכת יחסים ללא אהבה ורגש ועד שהם אינם מתפתחים את מתקשה לחוש תשוקה. זוהי עמדה נשית אופיינית ואין הדבר מטיל בך פגם כלשהו. השאלה כמובן היא עניין יחסי, כמה זמן לוקח לך לפתח עמדה רגשית חיובית? אם זה עניין של חודש, חודשיים יש להניח שבן זוג מעוניין ימתין ויסתפק ככל הנראה במגע גופני מסוים ולא מלא. אם משך הזמן הלוקח לך להתחמם רגשית הוא ארוך הדבר עלול ליצור בעיה של חוסר הרמוניה בין צרכייך לבין צרכיו של בן זוג פוטנציאלי כלשהו. השאלה אינה מידת תקינותך, את בסדר גמור מבחינת המבנה הנפשי והצרכים הנפשיים אלא השאלה היא מידת ההתאמה של הקצב האישי לציפיות הנורמטיביות, החברתיות והתרבותיות איתן את מתמודדת. כל טוב ובהצלחה, אילנה