סודות

אני מרגישה שאני כמו ספר פתוח, ומספרת הכול לבן זוגי, לחברות הטובות ביותר ולאימא שלי. לעומת זאת, לעתים קורה שאני מגלה שהם מסתירים ממני סודות. למשל - גיליתי במקרה שאימא שלי מתכתבת ונפגשת באופן אפלטוני עם האקס המיתולוגי שלי, כשחברה שלי התגרשה היא לא סיפרה לי זאת במשך שבועות ארוכים ואימא של בעלי גילתה לו סוד על חברה של אחיו שהוא לא היה מעוניין לספר לי, בטענה שזה לא קשור אליי. אני מרגישה שלא בוטחים בי, שלא נותנים בי אמון ושלא סומכים עליי, וזה כואב לי מאוד ופוגע בי. אין לי מושג למה זה קורה לי. מה אפשר לעשות על מנת שאנשים יהיו פתוחים איתי או לחלופין - מה אפשר לעשות על מנת לא לספר כל דבר ולהשאיר לעצמי כמה סודות משלי? תודה תודה

שיר יקרה, את מעידה על עצמך שיש לך צורך לחלוק כל אירוע וחוויה רגשיים עם אנשים קרובים ויקרים לך. במובן זה יודע חוג קרובייך (בעלך, אימך וחברותייך) שלהפקיד בידייך סוד הוא דבר לא כל כך נעול, סגור ומבוצר שכן תתקשי להתאפק ויש להניח שבדרך זו או אחרת, במרומז או בגלוי, תחלקי זאת עם עוד אנשים. לכל דבר יש פלוס ומינוס, העובדה שאת חולקת כל מקלה על ליבך ומשחררת אותך מנצירת סודות, המחיר שאת משלמת על כך הוא, כפי שאת עצמך כתבת, שאנשים מבין קרובייך מעדיפים לא לחלוק איתך תכנים מסוימים בדיוק בשל סיבה זו, ביודעם שהעניין יופץ לאנשים נוספים ולא יהיה שמור ונצור בתוך ליבך. כלומר אין ספק שבהתנהגותך (שאיני אומרת שהיא שלילית לשל עצמה) את מונעת מאנשים מסוימים לחלוק איתך סודות שכן את ממהרת להפיצם. עולה השאלה מדוע את כל כך רוצה לדעת את סודות כל יקירייך? מה אכפת לך שיהיו להם סודות משל עצמם? מרבית בני האדם מצליחים לשמור על איזון סביר בין סודות פרטיים כמוסים, אותם אינם חולקים עם איש, סודות כמוסים אותם הם חולקים עם בן זוג, או עם אדם אחד קרוב וזהו. במקרה שלך לא קיים איזון וכל סוד הופך לתפוצת הכלל. ברור לפי כך שאנשים חושבים ונמנעים מלהפקיד בידייך סודות על מנת שלא יופצו. קיימת בידייך האפשרות לחיות עם מי שהינך ולדעת שהמחיר יהיה אי חשיפתך למידע זה או אחר (אגב, מה זה כל כך חשוב לדעת כל דבר? אם אינו נוגע בחיי המאוד אישיים, פרטיים), או לנסות לבחור להשתנות, דבר אשר יצריך ככל הנראה פנייה לטיפול פסיכולוגי, כדי להבין את המנגנון ש"דורש" ממך להפיץ כל עניין העובר בתוכך.קשה להגיד מה עדיף או טוב יותר אך ברור שאם ברצונך להשתנות בנושא זה יהיה עלייך לפנות לטיפול. כל טוב ובהצלחה, חג שמח, אילנה