מנסה להתמודד ומתלבט

שלום אנחנו נשואים, בני 47, אשתי סובלת מדכאון, כבר שנם רבות (לא מאוד קשה) אבל בהחלט מאיב ופוגע בחיינו. חיי שלי נפגעו מאוד, לצערי פגע קשות בשמחת החיים והחיוניות שלי במובנים רבים. אני בדילמה קשה , האם להיפרד, כאשר מול עייני עומד הקושי והכאב על שהיא תיפגע גם מעצם הפרידה וגם מהתמודדות לבד (אין לה משפחה בארץ. אני קרוע מבפנים, מצד שני אני עדין צעיר ומרגיש שאני מפסיד את חיי ניסינו לא מעט טיפולים וכ', הדינאמיקה,ההתמודדות והתמיכה יצרו שחיקה קשה אשמח למשהו מעודד

רן היקר, דכאון בדרך כלל, ובמרבית המקרים איננו מצב בלתי פתיר, בחלק גדול מן המקרים בעזרת טיפול פסיכולוגי ותרופתי הולם ניתן להתגבר על רמות שונות של דכאון. בהנחה שניסיתם את כל האמצעים להתגבר על הדכאון של אשתך והדבר לא עלה בידכם אתה מעלה שאלה קיומית ומוסרית האם זכותך להיפרד ממנה ולפתוח חיים חדשים על מנת למצות מהחיים את מה שנותר. על פניו זכותו של כל אדם היא לחתור למירב המשמעות והסיפוק מחייו בהנחה שאינו דורס אחרים ואינו מתנהג בצורה לא מוסרית. לא ברור לי מה מצבכם הכלכלי, לא ברור לי אם אשתך עובדת, אם יש לכם ילדים ובמקרה של גירושין בחזקת מי ישארו. בדרך כלל אישה הלוקה בדכאון תתקשה לגדל את ילדיה ואזי הם יעברו לחזקת האב. גבר המטופל בילדים מתקשה יותר מאשר גבר שאינו מטופל בילדים לפתוח פרק ב', אם כי הדבר בהחלט אפשרי אך יותר קשה. כאמור יש כאן מצבור של שאלות שיש להעמיק בהן ולתת עליהם את הדעת כך שאין תשובה פסוקה אחת מה עלייך לעשות. אתה מתלבט בשאלות מוסריות לגבי בדידותה של אשתך והאם פרידה ממנה תגביר את דכאונה. יש לתת את הדעת על שאלה זו במסגרת שאר השאלות שאיתן עלייך להתמודד. במסגרת הפורום קשה לתת תשובת "שלוף" של עשה ואל תעשה ולפיכך הייתי ממליצה שתפנה לייעוץ זוגי עם אשתך או פרטני בלעדיה. כל טוב ובהצלחה, אילנה