התלבטות

שלום רב , יש לי חבר שמבוגר ממני ב7 שנים,בכל פגישה הוא תמיד מצטייד באוטו למרות שהבהרתי לו כי אין לי כל בעיה להליכה רגלית(אני בת 17 ללא רשיון) , הוא אינו מוכן לוותר בעקבות ההרגל שהתפתח אצלו במהלך השנים ...יום אחד הוא החליט לנסוע לטבריה שזה מרחק יחסית גדול מאשדוד ומיד לאח..כ הוא שאל אותי בעקיפיןמה עם עלות הדלק חחח,אינני יודעת איך להשיב,מדי פעם בנסיעות עירוניות ובינעירוניות כשקופצים לנושא שמתקשר לעניין הוא מעלה את השאלה הזאת בנימה עליזה ובכל פעםואני מתחמקת,...אמא שלי חושבת שמאחר ואנחנו הגענו כבר לשלב האינטימיות,לטענתה זה נבזי מצידו להעלות לשיחה את הנושא בכלל וכי אין לו כל זכות,אולם אני מבולבלת,מיותר לציין שהוא לא עובד וגם אני לא,אני מגיעה ממשפחה חד הורית והוא ממעמד סוציואקונומי גבוה.. כיצד עליי לפעול? תודה מראש

יריו יקרה, שאלת החלוקה בנטל הכלכלי, אין לה, לטעמי, ולא כלום עם שאלת יחסיכם האינטימיים כן או לא. זוהי שאלה כלכלית צרופה בהתאם ליכולתו של כל צד. את בת 17 ואינך עובדת ולדברייך את מעוטת אמצעים כלכליים, בהתאם ליכולתייך הכספיות את מעדיפה להתנהל ברגל בקרבת איזור המגורים או אולי בנסיעה באוטובוס. לא ברור מהי עמדתך לגבי נסיעות ארכות מחוץ לעיר, אם הדבר היה תלוי בך האם מסיבות כספיות היית מוכנה לוותר על כך משום שאינ ך עומדת בדבר. אם העול הכלכלי של הוצאות הדלק כבד עלייך ואת מעדיפה להימנע מכך עלייך לומר זאת מפורשות לבן זוגך. ראוי לכל אדם שלא לקפוץ מעל הפופיק ושיבחר לחיות בהתאם ליכולותיו הכלכליות, לדעתי זו עמדה ישרה והגונה. אם חברך בוחר (גם אם אינו עובד) לנהוג ברכב או לנסוע איתו נסיעות ארוכות, נסיעות שאינך יכולה להרשות לעצמך לממן עלייך להבהיר לו בצורה ישרה, עדינה ולא מתלוננת, יבחר: ישא בהוצאות בעצמו ובעזרת מקורות משפחתו, ואם הדבר אינו באפשרותו תוכלו להצטמצם ולהסתפק במה שהכנסתם המשותפת מאפשרת לכם.איני רואה כל בעיה ששני אנשים בעלי יכולות כלכליות שונות חוברים זה לזו בתנאי שברור שאמת המידה הבסיסית היא זו הנקבעת על ידי מיעוט היכולת ועל האקסטרות הם הזמנה של בעל היכולת היותר גבוהה. כל טוב ובהצלחה, אילנה