פרק ב'

שלום רב, אני נמצאת בפרק ב' מזה שנה+3 חודשים. בסה"כ קשר טוב ויצב ואני בהחלט רואה בו בן זוג לחיים. לי יש ילד בן 8 ולו ילדה בת 4. אני כעת בתחילת הריון. אנחנו גרים יחד מזה כשנה (בימים שהוא עם ביתו הוא נמצא בבית הוריו.) אנחנו עתידים לעבור לגור כולנו יחד בקרוב. הבעיה שלי היא שהוא מעיר לי ללא סוף על הדרך בה אני נוהגת עם בני. הוא טוען שאני רכה מידי כלפיו, מגוננת מידי, ולא עוזרת לו להיות עצמאי ובוגר כפי שראוי שיהיה בגילו. הוא גם מעיר לו בלי הפסקה. הוא מאוד ביקורתי כלפיו וממעט להביע רגש חיובי אוהב.הוא מעיר לו על הדרך בה הוא אוכל, על הרעשים שהוא עושה, ועל עוד מליון דברים שבעיני הם שוליים ושטותיים. ככל שהוא ביקורתי כלפיו כך אני הופכת מגוננת יותר. קשה לי לראות מישהו שמעיר לו בתדירות כזו.ובעיקר על דברים לי אינם מפריעים כלל. הבן שלי הוא ילד מקסים חייכן ואוהב, הוא חיובי כלפי כל דבר כמעט ומקבל בשמחה את בן זוגי. אודה לך מאוד על עזרתך במציאת דרך לקבל את הביקורת באהבה ולנסות ליישמה או למצוא דרך להבהיר לו שהוא יוצר את המציאות ההפוכה לזו שהוא מכוון אליה.

ענת יקרה, הנושא כרגע הוא דרך ההורות של בן זוגך, הורות אשר תחשפו אליה במשותף ובאופן סימטרי כאשר יוולד ילדכם המשותף. לא ברור האם קיימים ביניכם הבדלי השקפה לגבי ההורות כאשר בן זוגך קפדני בהתאם לתיאורך, או שמא קפדנותו מתבטאת רק כלפי בנך ואולי היא אחרת כלפי בתו. מתוך הפנייה את מתארת שבזמן שהוא מבטא את אבהותו כלפי בתו הדבר נעשה בבית הוריו כך שייתכן שאינך נחשפת לאופי אבהותו כלפי בתו. כך או כך המסר העיקרי הוא שניכם עתידים להיות הורים לילד משותף ולדעתי יש מקום לדיאלוג עמוק ביניכם בשאלת התנהגות הורית כלפי ילד, מה גם שבתו הקטנה עתידה תהיה לבקר בביתכם בעתיד, כך שבנך ייחשף לאבהותו של בן זןגך גם כלפי בתו. כרגע מומלץ שתפנו לייעוץ זוגי ומוטב מוקדם מאשר מאוחר שכן לפחות לגבי בנך את חווה פערי עמדות ניכרים ומומלץ שתתאמו את העמדות ביניכם ואת השקפות העולם בפרט לאור ההורות העתידית המשותפת. כל טוב ובהצלחה, אילנה