דילמה לגבי בחור

היי אני בת 36 ויוצאת כשלושה חודשים עם בחור בן 37. מתחילת הקשר קיימים אצלנו הרבה וויכוחים ומריבות וכבר פעם אחת נפרדנו וחזרנו כעבור שבוע. המריבות בדר"כ הם על שטיות ומילים שזורקים באויר שגורמים לוויכוחים בגלל מאבקי כוח. לאחר מריבה או ויכוח אנחנו מדברים על הדברים בפתיחות ומסיקים מסקנות אבל משום מה זה חוזר חלילה. העיניין הוא שיש בינינו כימיה, משיכה מינית והרבה שיחות ובסה"כ כיף לנו לבלות יחד. השאלה שלי האם זה לא מוזר שבזמן כל כך קצר אנחנו מגיעים למריבות כל כך רבות? והאם יש באמת מקום לעבודה עצמית? יש לציין שבמערכות יחסים קודמות שלי היו מריבות אבל לא בכמות כזאת ולא בשלב כל כך מוקדם. אודה לתשובתך

מיכל היקרה, הרושם הוא שבקשר הנוכחי מיהר להופיע העוקץ יחד עם הדבש. את מציינת שגם בקשרים קודמים מצאת את עצמך במצבים של ויכוח או ריב או מילים שנזרקות, בעקרון בני אדם אינם רבים אלא אם כן יש בהם את הדחף הפנימי בכך. על פניו איש אינו רוצה לריב (בדרך כלל) ומעדיפים שהעניינים יזרמו באופן חלק אך ייתכן שאדם העומד על דעתו, עקשן, דעתן מתקשה להתפשר, מהיר תגובה, נלחץ בקלות והרשימה ארוכה עשוי למצוא את עצמו במצבים של תגובה פזיזה ומהירה בעלת גוון של תקפנות או לפחות מתפרשת על ידי הצד השני כתקפנות. במקרה של הזוגיות החדשה ככל הנראה לשניכם קיים הצורך שהדברים יהיו כל אחד כראות עיניו ואיך שהוא הדבר מתבטא בנימה של ריב. מקום לעבודה עצמית קייםתמיד עבור כל אדם ובפרט אם את מוצאת את עצמך בהרבה מצבים מגיבה בכעסנות, עצבנות, קוצר רוח, ציניות, כעס וכדומה. זה אומר שאנרגיות אלה מצויות בתוכך ודי מהר הן מופעלות ובאות לידי ביטוי. בהחלט מומלץ במקרה הנוכחי פנייה לייעוץ אישי במקרה שלך כדי להיות אדם יותר נינוח, יותר מקבל, פחות עולה על בריקדות ופחות יורה חיצים קטנים. הדבר בהחלט עשוי להיות ישים גם כלפי בן זוגך. ושוב, הגעתם אחרי זמן קצר למקום הזה של התנגשות כנראה בגלל דמיון ביניכם באיכויות המביאות לכך. כל טוב ובהצלחה, אילנה