פרידה כואבת

שלום, אני בת 24 והייתי עם בן זוגי שנתיים בערך, עד שנפרד ממני. אני יודעת והוא גם אמר לי בעצמו שהוא אוהב אותי ויודע שהוא לא ימצא בחיים מישהי כמוני ולא מסוגל לחשוב בכלל על מישהי אחרת. הוא נפרד ממני כי הוא מרגיש שהוא לא הוא ומאוד קשה לי התחושה הזו. אני מרגישה שאם הוא היה נפרד ממני כי הוא מרגיש שזה כבר לא זה או שהוא לא אוהבת אותי אז היה לי עדיין קשה אבל היה לי יותר קל להמשיך הלאה. כרגע בהרגשה שלי קשה לי להתנתק ממנו בגלל שאני יודעת בדיוק מה הוא מרגיש אלי ומה הוא חושב עלי וממש כואב לי על כך. איך כדאי להתמודד עם כזו פרידה? ומה הדרך הנכונה ביותר להמשיך הלאה כי בהתאם למצב ולכך שאני יודעת שהוא מתגעגע אלי...ממש ממש קשה לי כרגע. תודה רבה

שרית היקרה פרידה היא פרידה היא פרידה ויש להתמודד איתה כמו כל פרידה כלומר, עם האובדן, הגעגוע , הכאב, ההשלמה, איסוף הכוחות בהגיע הזמן הנכון וההמשך בזרימת החיים. את מציינת שהאקס שלך אוהב אותך וחושב עליך דברים טבים ומוערכים. זה בהחלט מחמיא וחיובי עבורך. יחד עם זה, מתוך סיבות שאין לי מושג אודותן הוא חש בקשר שזהותו העצמית התמוססה או נהייתה לו לא מוגדרת ולא ברורה. אין כאן שאלה מי אחראי ומי אשם ובטח לא את היא הגורם לכך. מכל מקום. כאשר אדם חש בקשר כלשהו שהוא הולך בו לאיבוד הרי הוא במצב נואש קיומית. קודם כל אדם זקוק להיות הוא עצמו. רק לאחר מכן, כשיש לו את "עצמו" הוא פנוי להפתח ליצירת קשר עם הזולת. המקום הרגיש בותר בתוכנו הוא הצורך להיות במרכז של עצמנו ולהיות אותנטים עם עצמנו. זו המשאלה האנושית הראשונה, להיות "הנני מי שהנני" והיא קודמת ובעלת עדיפות על הצורך לאהוב את הזולת. שכן אהבה קיומית עצמית היא הצורך הראשוני. במקרה הנוכחי שלכם, חברך נפרד ממך בגלל הסיבה הפסיכולוגית המורכבת שתיארת. זוהי סיבה מאד חשובה ומאד יסודית ולכן יש להתיחחס לפרידה זו כפרידה לכל ענין ודבר. אני מציעה לך לא להתנדנד קדימה ואחורה בשמירה על קשר איתו שכן אין אדם מוצא את עצמו ביום אחד או בחודש אחד. זהו תהליך ארוך ומתמשך הדורש בניה. לפכיך, עם כל הצער והכאב, כדאי שתראי את עצמך לאחר פרידה מחבר ועם הזמן יכאב אבל פחות עד לתהליך של השלמה ויצירת קשר חדש. כל טוב ובהצלחה אילנה