אבודה

אני בת 30. חבר שלי בן 30. הציע לי נושאין לפני שנה (!) לאחר שאני הבהרתי לו שזה או נישואין או לסיים היחסים. אז שהוא עשה, זה להציע לי, ולסרב לשתף פעולה עם קביעת התאריך. דחה שוב ושוב בתירוצים שונים ומשונים...אני עדיין איתו, חלפה שנה, ואני לא רואה התקדמות. לעיתים אני מאשימה את עצמי על שלחצי ואולי זו הסיבה שאני לא עוזבת. וגם הפחד להתחיל מחדש בגיל 30. כל הסביבה שלי קוראת לו "נוכל" על מה שעשה, הציע ללא כוונה. אינני יודעת האם נכון להישאר יחד? האם ישנו סיכוי לשינוי מצידו? אני לא מצליחה לפענח את ההתנהלות שלו.

דינה היקרה ככל הנראה, ובהחלט גם לא רצוי, לאלץ אדם להכנס למסגרת נישואין בניגוד לרצונו. מאחר ושמת אולטימטום חברך הציע לך נישואין, אך במציאות מסרב לממש אותם. שכן אין נישואין ללא מועד למימושם. מהתנהגותו עולה, כי אינו רוצה, אינו בשל או אינו מוכן בשלב זה לנישואין, איתך או עם כל אישה אחרת. זכרי, לא מוטלת עליו חובה מוסרית להנשא לך. בררו נקודה זו ביושר ובפתיחות ללא האשמה מצידך וללא טענות. אם אכן יתברר שאינו שלם עם ההצעה ואינו מוכן לממשה, עליך לקבל החלטה אודות מה תעשי בהמשך. בפועל, אתם כבר שנה לאחר הצעת הנישואין מבלי ששמש הנישואין נראית באופק. עשי עבודה עם עצמך והחליטי לאן פניך מועדות. לא כדאי לראות את גיל שלושים כסוף חיי הנעורים. גיל שלושים הוא אחלה גיל ובהחלט אפשר לעשות בו התחלות חדשות. לא שווה להשאר עם מישהו רק מפני פחד מהעתיד ומפני "גילך המבוגר". זכרי, כל החיים לפניך ואל תראי אותם בשום צורה ואופן כסגורים ונעולים. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה