קשר זוגי ורילוקיישן פתאומי

יצאתי עם בחורה כחודש בארץ בצורה די אינטנסיבית בערך 13 מפגשים, כל פעם שעות ארוכות, קשר יומיומי, שיחות טלפון, ותחושת חיבור מאוד חזקה, מבחינת אופי,כימיה. היא ידעה מראש על פער גילאים בינינו (קצת מעל עשור), העלתה חשש אבל אמרה שזה לא משהו מהותי מבחינתה ורצתה להיפגש. הדייט הראשון היה מוצלח מאוד, אבל לקראת סופו הרגשתי שהיא פתאום מתרחקת. למחרת שלחה הודעת סיום , כתבה שהיא לא רואה את זה מתפתח. למרות זאת הרגשתי חיבור עמוק והצעתי שנשמור על קשר ידידותי, כי באמת היה בי רצון להכיר אותה כאדם. הצעתי להישאר ידידים ולהיפגש סתם לידידות בסוף החודש באיזה אירוע, והיא הסכימה ואפילו הקדימה את המפגש ביוזמתה עם רמזים עבים שניפגש קודם. באותו מפגש מוקדם היא אמרה שהתחרטה, שהיא כן רוצה לבדוק את הכיוון הרומנטי, ומאותו רגע התחלנו לצאת ממש כזוג. הקשר הפך קרוב ואינטנסיבי יחסית, היא אמרה שיש לה רגשות אליי, והרגשתי את זה גם במפגשים הפיזיים והרגשיים, אבל לא מיהרה לאינטימיות מלאה, לטענתה בעקבות רילוקיישן לחול שהחליטה להוציא לפועל מיידית בתום החודש. היא הודיעה שהיא עוזבת לחו"ל ללימודים – מהלך שידעה שיכול לקרות, אבל לא חשבה שיבוא כל כך מהיר מבחינתה (להבנתי בגלל שלילת לימודים בארץ שקיבלה) עוד נקודה לציון היינו בארץ היא סיפרה לי שהיא עדיין בקשר עם האקס שלה ידידותי נטו לטענתה, לאחר הרבה שנים של קשר זוגי ביניהם שלדבריה הסתיים בין היתר כי הוא לא הצליח להכיל את התנודות שלה, טענה שיש לה עליות וירידות ולא פירטה. עם זאת, הם המשיכו להיפגש גם אחרי הפרידה, ואפילו נפגשו שוב ממש לפני שעזבה לחו"ל (כשהוא כבר היה בזוגיות אחרת) והיא איתי בקשר. המשכנו בקשר יומיומי מרחוק – שיחות וידאו ארוכות, יוזמות רבות מצדה, אמרה שהקשר בינינו העמיק למרות המרחק. ואז, פתאום אחרי שקיבלה “ידיעה חשובה” שם שלא רצתה לשתף אותי בה כי “זה עוד לא סגור”, התחילה להתרחק בהדרגה, זה היה לקראת סוף החודש השני. לאחר שבוע הודיעה שהיא מעדיפה לסיים את הקשר, להתמקד בתוכניות שלה לרילוקיישן בחו"ל, ואם תחזור – אולי נמשיך מאיפה שהפסקנו. הציעה נתק “כדי להגביר את הסיכוי לחזרה רומנטית”, אבל לבסוף הסכמנו שנשמור על קשר קליל מדי פעם כי רציתי להתעדכן מה קורה איתה ולא ממש קיבלתי את הטיעון הזה כעוזר. אמרה שכל אחד בינתיים ימשיך לדרכו מבחינה רומנטית, כי היא רוצה קשר מקרוב בסביבתה ולא מרחוק. לאחר כמה שבועות של שקט שלחתי לה הודעה קצרה – ענתה בנעימות בעיכוב של יום, אפילו שיתפה תמונות מטיול שלה שם כשניסיתי להציע שיחה קצרה בגלל התגובה היחסית חמה, היא התרחקה שוב, ענתה אחרי כמעט שבוע ימים ושלחה הודעת סיום עדינה: שהיא מעריכה אותי מאוד, אבל בהתבסס על השיחה האחרונה (בה הסכמנו בצורה מאוד חיובית לשמור על קשר ע"י שיחה או הודעה מידי פעם) אמרה שזה לא מתאים עבורה וביקשה לנתק. עניתי בכנות שלא ניסיתי להחזיר את הקשר הרומנטי בפנייה שלי אלא רק לשמור על קשר חברי, כי באמת היה בינינו משהו מיוחד ששנינו ממש נהנינו ממנו וחבל. היא הגיבה בחום שוב, אמרה שאהבה את מה שרשמתי, שהיא עוברת תקופה של שינוי משמעותי בחיים שלה ומעדיפה לא לפרט כרגע, ושהיא מאמינה שעד סוף החודש הבא תדע יותר מה מצבה וכנראה תשתף אותי, ועד אז תשמח לשמור איתי על קשר ,אם נשמור על קשר קליל. מאז עברו כשבועיים. אני יודע בוודאות שהיא כבר חזרה לארץ, כנראה הצליחה להשתלב בלימודים, אבל לא סיפרה לי על כך (אולי זה חלק ממה שהתכוונה לשתף אחרי ש”תתייצב”). מצד אחד מפריע לי שהסתירה ממני כזה דבר אחרי כל האינטימיות בינינו והייתי רוצה להעביר את הנושא שהיא בארץ למודעות שאני יודע מזה,כדי להקל עליה לרדת מהעץ ושנוכל להמשיך הלאה בלי דברים מוסתרים. שאלותיי: האם לפנות רק בתום התקופה שציינה,כדי לא להפר את הגבולות שלה, או כן לשלוח משהו קטן לפני, כדי לא להיעלם לגמרי? מצד שני שעשיתי זאת פעם קודמת ובמוסכם, הוא דחתה אותי ושברה את הכלים. אני מודה שאני עדיין מרגיש חוסר גדול אחרי חודשיים וחצי של קשר יומיומי ושהרגיש אמיתי, הקדשנו הרבה שעות לשיחות, לא היה אפילו ויכוח אחד ותמיד היינו ממש בסינרגיה היא נהנתה מהאינטרקציה איתי מאוד וראיתי זאת בהרבה מובנים רגשיים ופיזיים. אני מנסה להבין איך נכון לנהוג גם רגשית וגם מבחינת סיכוי לשמור על קשר טוב – אפילו אם לא רומנטי כרגע. מבחינה רציונאלית ברור שהייתי רוצה יותר יציבות אבל מצד שני יש בינינו המון נקודות השקה פרט לעניין הזה ומשהו שלא חשתי אותו בעבר אפילו בקשרי עבר ארוכים באמת. מרגיש שנשאר בתוכי חלל אני מנסה להכיר חדשות אבל, בינתיים לא רואה אפילו 30% מתכונות שראיתי מולי פה וזה לרוב מה שקורה לי בסצינת ההיכרויות, גם לפני ההיכרות איתה, רק שעכשיו אני כבר מודע לתכונותיה.

רוצה לציין שהיא לא הבחורה הכי אטרקטיבית שיצאתי איתה מבחינה חיצונית, אבל כמכלול אני מאוד אוהב. שנית, אני לא יכול להימשך לכל אחת ודווקא החוייה שאני מקבל כרגע היא שהגבריות שלי ממשיכה להיפגע עצם הניסיונות קשר שלי עם בחורות שהן פחות ברמה ממנה מכל מיני בחינות, זה רק מעצים את המחיר הלא הגיוני שאני משלם. לגופו של עניין ושאלה, אשמח לדעת האם בהנחה שאני כן הולך על מסלול של שמירת קשר כלשהו איתה האם היית ממתין בערך לתקופה שהיא הציבה שבא תהיה לה יותר ידיעה ורק אז לפנות

לפי מה אני יכול לדעת אם הגבריות שלי חלשה שאני מחזר? אם הייתי נוהג באופן של אחרי פעם /פעמיים הבחורה לא מראה במאה אחוז שהיא איתי ולא מתלבטת והייתי מחליט לוותר - יתכן שהייתי מסווג כגבר סופר חזק עם אגו מברזל יצוק- ועושה בדיוק את כל הקלישאות אינסטגרם של מאמני דייטים, אבל גם לא הייתי במערכות יחסים שהייתי בהן בעבר. לגבי הבחורה הזו הרגשתי שראתה אותי ממש וכן... ריפאה לזמן קצר את כל הדחיות הקודמות השטחיות שהרגשתי, תוך כדי כך שהיא אמרה לי מהן התכונות הטובות שלי שאני יודע אותן, אבל שלרוב נעלמות מעיני בחורות או לא מובחנות על ידיהן מספיק כמשהו שרואות או אטרקטיבי. זה הרגיש לי כל כך שלם ונכון ועכשיו אני שוב ללא זה, ולרוב לא הרגשתי כזה דבר עם אף אחת שגם הייתי איתה בקשר בעבר. לכן חשוב לי גם הקשר החברי אפילו