פגועה מהאקס

שלום אילנה, אני בת 22 ולפני 3 חודשים אני ובן זוגי סיימנו קשר ארוך שנמשך מגיל 15 והיה בעייתי עם המון פרידות. במהלך השנים האלה נפרדנו 3-4 פעמים ותמיד חזרנו וגם כשהיינו פרודים איכשהו תמיד דיברנו ולפעמים גם נפגשנו [בסמן שהוא היה בסטוצים עם אחרות]. הבעיה שתמיד הפרידות באו מיוזמתו וגם החזרה אליי הייתה מיוזמתו,הוא גם היה פוגע בי הרבה ואני חייבת לציין שאני תמיד גם חיכיתי שיחזור ואיכשהו ידעתי שזה יקרה. אין לי הרבה חברות ואני בן אדם די סגור כך שהוא הפך להיות מרכז חיי, רק איתו הייתי יוצאת, מספרת לו הכל, בוכה לו והייתי די תלותית בו. למען האמת אף פעם לא הסתדרנו ולא התאמנו אחד לשנייה אבל תמיד חזרנו איכשהו בגלל הרגל ואהבה ואצלי זה גם היה הפחד מלהיות לבד בלי הדמות המרכזית בחיי. הפעם האחרונה שנפרדנו הייתה בערך לפני שנה, שגם במהלך פרידה זו היינו בקשר והפעם החלטתי שאני לא חוזרת יותר. טסתי לחו"ל ובזמןש הייתי בחו"ל הוא לא הפסיק לרדוף אחריי והבטיח שהפעם הוא ישתנה ואם נחזור הכל יהיה אחרת. כשהייתי בחו"ל מאוד פחדתי מהזחרה לארץ כי ידעתי שברגע שאחזור אחזור לבדידות כי אין לי מעגל חברות מפותח וגם מעט החברות שהיו לי לא היו בארץ באותה תקופה. החלטתי לחזור אליו כי אמרתי אולי הפעם זה באמת יהיה שונה וגם העדפתי להיות איתו בזמן שאחרי החזרה לארץ כדי לא להיות לבד לגמרי כי זה ממש הםחיד אותי. בהתחלה הוא באמת השקיע ובאמת היה נראה שהשתנה אבל אחרי כמה שבועות משקעיי העבר חזרו, חזרנו לריב והוא חזר להתנהג כמו פעם- לא מכבד, לא משקיע, מעדיף לצאת עם חברים מאשר איתי, משקר וכו'. הוא גם די "גרר" אותי לקראת הסוף ולא רצה אפילו להיפגש כדי לסיים את זה פנים מול פנים כמו שצריך, רק התחמק ואמר שהוא לא רוצה לסיים את זה למרות שההתנהגות שלו אמרה אחרת. בסוף סיימנו את זה בריב ויצאתי מביתו בוכה ופגועה. הייתי בטוחה שגם הפעם הוא יחזור להתקשר אליי אחרי כמה שבועות אבל כלום לא קרה ולבסוף דיברתי איתו לפני חודש והבנתי שיש לו מישהי וזה התחיל ממש אחרי שנפרדנו. כ"כ כעסתי כי הרגשתי ממש טיפשה שחזרתי אליו ובסוף הוא המשיך הלאה מהר ואני נשארתי תקועה ופגועה ממש שעשה לי. לא רציתי שנחזור הפעם וגם לא התגעגעתי אליו באופן מיוחד אבל הפגיעה הזאת שיש לו מישהי כ"כ מהר כאילו כלום לא קרה ממש כואבת לי, במיוחד אחרי שהתייחס אליי מגעיל לקראת הסוף ועוד אחרי שהוא רצה לחזור. יש בי הרבה כעס אליו וקנאה מטורפת. איך משחררים את זה?

סיוון היקרה מתוך מכתבך נראה, שחרף הפגמים, התסכולים ואי ההתאמות שבקשר, את המשכת בו משך יותר מידי זמן כברירת מחדל. את מתארת את עצמך כאדם סגור, בחורה שאין לה חברים או חברות כדי להשיח את הלב, אין לך בני אדם לתת בהם אמון ובקצרה בדידותך הרגשית הביאה אותך להיאחז באדם שלא בטוח שמתאים לך. את חוסר ההתאמה חווית הרבה מידי פעמים ומתוך ליקוי במיומנות החברתית שלך ואולי סוג של דכאון פנימי המשכת להיאחז באותו אדם מתוך היעדר כוח לחתוך את מה שלא מתאים ולפנות לדרך חדשה. השאלה איך הסתיים הפעם הקשר נראית לי לא השאלה המרכזית, למרות שאני יכולה להבין את ההתעסקות הכפייתית באיך זה קרה ובפרט לאור התחלופה המהירה של בת הזוג החדשה שלו. להתעסק בזה, זה לחפור בדרמה שהיא לא העיקר. כעסך כלפיו ואכזבתך ממנו היו מספיק עמוקים וממושכים לאורך השנים גם ללא קטע הדרמה האחרון. כך שאין סיבה להאחז דווקא בו. הגיע הזמן שתקבלי טיפול פסיכולוגי הגון וטוב, שבו תפתחי לעצמך ולעולם, תתקשרי ביתר קלות וביתר הנאה עם חברים וחברות ותעשי בחירה בבן זוג לא כברירת מחדל אלא כבחירה של רוח חופשית ומתוך עוצמה נפשית. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה