צריך טיפול?

שלום אילנה, לפני מספר חודשים אני וחברתי נפרדנו , לאחר קשר של כמעט חצי שנה. היתה בינינו התאמה טובה, והרבה נושאים משותפים, סקס טוב וכו'. מתחילת הקשר אני השקעתי תמיד הרבה יותר, הן מבחינה רגשית והן כלכלית. היא מצידה המשיכה לטעון שהיא לא שם ב 100% כמוני כי היא לא מספיק אוהבת אותי עדיין. המשכתי להשקיע למרות זאת כי ראיתי שהיא מתקרבת אלי רגשית אמנם לאט אבל בכל זאת. הכיוון היה לקשר רציני וחתונה, ולכן לא התקטננתי איתה על כל דבר אצלה שלא נראה לי. חוסר ההתאמה נבע מכך שהיא טענה כי הגבר אינו צריך להסתמך על משכורתה של האישה בעתיד ואם היא תעבוד זה רק בשביל הכייף והנפש שלה, שהגבר צריך למצוא פתרונות לפרנסת וכלכלת הבית ולשבור את הראש ברכישת הדירה, ושברור נראה לה מאליו שגם בתקופת החברות , אם יצא ששילמתי על סידור פרטי שלה היא לא צריכה להחזיר לי על כך כי אם אבקש זאת בחזרה אני הוא הקטנוני ומתחשבן על קטנות. בנוסף לא אהבה שאני עובד בעסק המשפחתי (מזון) כי הוא לא מספיק מכובד למרות שהבהרתי לה שכל מה שיש לי בחיים זה בזכות העסק הזה ואנחנו במצב כלכלי טוב מאד. כנראה שממש אהבתי אותה אם גם אחרי כל זה, ואחרי שאנשים אומרים לי את דעתם על הקשר (שהייתי צריך לבעוט בה ולחתוך בשלב מוקדם הרבה יותר). גם היום אחרי מספר חודשים מהפרידה אני לא שקט נפשית, לא ישן טוב ועם מצב רוח די ירוד.בשאר הבחינות בחיים, הכל בסדר, תעסוקה ועבודה מסודרת וטובה, פעילות גופנית , חברים ומשפחה. אך עדיין נפשית קשה לי להתמודד.רציתי להתייעץ איתך לגבי מה את חושבת על מה שנכתב. האם אני לוקח את זה קשה מדי, והאם אני צריך טיפול? תודה רבה.

אלון היקר לגבי עצם הפרידה, נראה לי שזהו מעשה נבון, נכון ומתבקש. מתוקף מערכת היחסים שהיתה ביניכם ומתוקף פערי הדעות והשקפת החיים. לצערך, אתה מתקשה לקבל את הפרידה למרות שכל מי שסביבך תומך בעניין, שככל הנראה היה בולט בחוסר ההתאמה שבו. מאחר וכרגע אתה סובל ומתגעגע, בהחלט הייתי ממליצה על פנייה לטיפול קצר על מנת לעבד את רגשות הכאב והגעגוע ובפרט על מנת לשפר בעתיד את הקריטריונים שלך לבחירת בת זוג. כל טוב ובהצלחה אילנה