דחוף, זקוקה לעיצה

שלום רב, אני ובן-זוגי (בני 30 + ויחד כשנה פלוס) מאורסים כבר תקופה. בעבר הוא הציע לי לעבור לגור איתו ומכל מיני סיבות זה לא התאפשר. לאחרונה הוא לוחץ עלי שוב שאעבור לגור יחד איתו בדירה שהוא שוכר. עכשיו כשאנחנו כמה חודשים (טובים) לפני חתונה אני לא רואה סיבה למה לא. נכון לעכשיו עדיין אין לנו חשבון משותף. כשדיברנו על הנושא הכספי (הוצ' הדירה והמיסים) הצעתי להשתתף בכשליש מתוך כלל ההוצ' המשותפות (במקרה הזה העלות הכוללת היא סדר גודל של 5,500 אלף כולל מיסים וכל הוצ' הבית) ואני הצעתי השתתפות בסדר גודל של כ-1500 ש"ח . הסיבה לכך שלא אוכל להשתתף במעבר לסכום זה היא מכיוון שאני כרגע שוכרת דירה בעצמי (אמנם דירה של המשפחה ובתשלום מופחת אך מצד שני היא עדיין בתשלום) עם צ'קים ששילמתי מראש לחודשים הקרובים והאמת היא שיהיה לי קשה לשלם בשני המקומות.., אך מצד שני אני כמובן לא אגור איתו מבלי לשלם דבר ולכן 1500 זה מה שאני יכולה לעשות כרגע או לפחות בחודשים הקרובים ובנוסף גם הבעתי נכונות לקחת על עצמי חלק יחסי גדול יותר בעבודות הבית, טיפול בכלב וכו'.., הוא לעומת זאת הביע אכזבה מסויימת ולא ממש מקבל את זה שאני לא יכולה להגיע עם המשפחה לאיזשהוא הסדר לגבי הדירה שאני גרה בה והוא טוען שהוא חשב על השתתפות מצידי בסדר גודל של 2,000 ש"ח והציג את זה : "למען ההוגנות". אני די נפגעתי מהתגובה שלו וכתוצ' מיזה גם רבתי איתו על זה ואמרתי לו שזה נראה יותר כמו שהוא מחפש שותפה לדירה ולא בת-זוג אם באמת זה מה שחשוב לו וכאילו זה לא שאמרתי שאני באה לגור איתו שם חינם...וגם איך זה שהוא לא מבין ולא רגיש לסיטואציה שבה אני נמצאת (באופן כללי המצב המשפחתי הגרעיני שלי לא פשוט כתוצ' ממחלה של אחד הקרובים וכולל התמודדות ממש לא פשוטה בימים אלה והוא מודע לכך), והרי ברור שאם יכולתי יותר אז הייתי מציעה את זה.., אני גם לא בן-אדם כזה שיחיה על חשבון מישהו והוא מודע לזה היטב. בכל מקרה לידע כללי, שנינו עובדים, אני משתכרת משכורת ממוצעת והוא לעומת-זאת איש הייטק, שמרוויח לא רע בכלל ויותר ממני בכ-50 אחוז ובכל-זאת טוען שלאחרונה הכל יקר והכל עלה ושיש לו מלא הוצאות והוא לא מצליח להחזיק את הדירה הזו לבד (או עם ההשתתפות המסויימת הזו שלי שמבחינתו זה נראה שזה לא ממש עוזר..) מה דעתך? אני לא יודעת מה לחשוב.., האם זה מצב שבו אפשר להבין אותו ואני זו שצריכה להתאמץ לשלם עוד 500 ש"ח לצורך העניין??? או שנראה שיש כאן באמת קטע מצידו שהוא לא בסדר? מה אני צריכה לעשות במצב הנתון? רק אציין שבאופן כללי לא מדובר בבחור קמצן, הוא כן כזה שכמעט תמיד מזמין ומפנק וגם קונה מתנות מפעם לפעם. תודה מראש, אנונימית

אנונימית יקרה לפעמים, חצ'קון קטן, כאשר מפוצצים אותו, מסתבר שהוא עמוק מאד ויש בו כיס מלא מוגלה. אתם זוג העומד לפני נישואין!!! מעולם לא גרתם יחדיו. מה שעומד ביניכם ובין העתיד האמור להיות מאושר הם חמש מאות שקל לחודש, לתקופה של מספר חודשים. האם אין זה חסר פרופוציה ומוגזם מצד כל אחד מכם בנפרד לעלות על הבריקדה של חמש מאות השקל? נכון שהחיים הם קשים ויקרים, נכון שיש אחד שמשתכר יותר מהשני, אך ההרגשה העוברת במכתב היא שיש כאן משא ומתן כלכלי מסחרי ולא יחס בין שני בני אדם אוהבים הרוצים לבנות חיים משותפים ומוכנים להעניק ככל יכולתם האחד לשני. אני חושבת, שהויכוח על הכסף הוא קצה החצ'קון ולפיכך הייתי ממליצה לכם לפנות לטיפול זוגי, שגם הוא עולה כסף, כמעט כמו 500 ש"ח החודשיים, אבל אולי הוא יחסוך לכם בחירה זוגית בלתי מתאימה. כל טוב ובהצלחה אילנה

מה אם הסתדרנו, כלומר הוא קיבל את זה והגענו להסכמה שאכן כך יהיו פני הדברים (אני אשתתף בסכום האמור - שליש מסה,כ הוצ' הדירה שזה מה שאני יכולה לעשות כרגע) אבל עדיין יש לי את הרושם שהוא קצת "קמצן" בנתינתו, למשל אף פעם (מיזה שנה ושלושה חודשים שאנו יחד) הוא לא הזמין אותי לנופש של לילה-שניים בצימר או מלון בארץ (שלא לדבר על חו"ל) ותמיד הוא מצפה שזה ישולם חצי-חצי (כלומר כל אחד על עצמו). האם זה נראה בעינייך תקין ולגיטימי במקרה הזה שלנו (מאורסים וכו')? אני באמת לא יודעת מה לחשוב.. אולי זו אני שמצפה ליותר מדי או חושבת לא נכון? כי האמת היא שלגבי ממש לא משנים ה-1,000 ש"ח הללו (של נופש נגיד לצורך העניין) אלא ההרגשה שמאחוריהם כלומר חשוב לי להרגיש שאני נמצאת עם גבר שאוהב, שמוכן להעניק ושנמצא שם במלוא המובן, הרי זה לא באמת הכסף אלא מה שעומד מאחוריו, כלומר אני סבורה שבאיזשהוא מקום כסף מייצג גם נתינה ריגשית ומה שסותר כאן ולא מובן לי זה שאני כן יודעת ומרגישה את ריגשותיו ונתינתו במצבים אחרים לדוגמא כשאנחנו יוצאים מדי פעם והוא זה שמזמין (למסעדות וכו') או מדי פעם במתנות קטנות שהוא קונה לי ובכלל גם בכל ההתנהלות (לאו דוקא הכלכלית שביננו)וכו' השאלה איך אני אמורה לראות את זה במצב הנוכחי כשאנחנו עומדים לצאת לחופשה (בסך של כ-1,200 ש"ח כל אחד) והוא חושב שכל אחד אמור לשלם אותה על עצמו... לי זה מרגיש יותר כמו שותפים ולא בני-זוג (בזמן שאני שומעת מכל חברותיי שבני-זוגן מזמינים אותן לנופשים וכו' ואילו אני מתביישת להגיד שאצלי זה לא ממש כך..) אשמח ואעריך את דעתך הכנה. שוב תודה מעומק-הלב. אגב לגבי טיפול זוגי, האפשרות הזו אכן עלתה והיא בהחלט על הפרק אך בינתיים אשמח לדעתך. חשוב לי לציין שבסה"כ אנחנו כן אוהבים, אפילו מאוד וברוב התחומים וההתנהלות היום-יומית גם מסתדרים. אני