נלחץ מחתונה

שלום, אני בקשר זוגי שנתיים וחצי,. היו עליות ומורדות ומשברי אמון. אומנם לא הייתה בגידה, אך בעבר גיליתי על פלירטוטים באינטרנט, (פעם גם הזמין מישהי לצאת). לפני מספר חודשים נפרדנו לחודש, בעיקר עקב בעיות תקשורת ומשקעים מהעבר. חזרנו לפני 3 וחצי חודשים, ומאז הכל טוב. אבל, גיליתי שבזמן שלא היינו יחד הוא יצא עם מישהי מהעבודה מספר פעמים, ומאז הם נשארו ידידים טובים. הוא טוען שרוב השיחות בעניני עבודה, אבל לדעתי לא. במהלך המשבר, הוא אמר שזה כלל לא ה אישו, אלא הבעיה היא שהוא נלחץ מחתונה. הוא יודע שאני מצפה, והוא נלחץ ולא יודע כיצד להתמודד. אני מצידי הרגשתי מושפלת, כי הרי דווקא עכשיו ברגע של משבר, בו אתה חושש לאבד אותי אתה הכי אמור להרגיש יכולת ורצון. במהלך השיחה הצבתי אולטימטום של כאן ועכשיו. הוא גימגם, ביקש שבוע לחשוב, לילה לישון על זה, ובסופו של דבר אמר כן - אבל שנינו ידענו שזה כדי להרגיע אותי. אני בת 33, הוא בן 31. ידוע לי שגם לפני המעבר לגור יחד הוא מאוד נלחץ מזה שאני עוברת לטריטוריה שלו. מצד שני, אנו יחד הרבה זמן, מאוד אוהבים, ולא ברור לי למה הוא כל כך מהסס. האם זה כי אני לא האחת? כיצד עלי לנהוג עכשיו, כמה זמן הגיוני לחכות? כל התקדמות בקשר הייתה ביוזמתי, ולאחר לחץ ממני, ורציתי שלפחות זאת הוא ידע לעשות לבד.

לילי היקרה את מתארת שכל מהלך התקדמות בקשר נעשה מתוך יוזמה ולחץ שלך. האם כך את רוצה שייראו פני הדברים בינכם לאורך החיים? מתוך דברייך רמת המוטיבציה שלך (בת 33), האהבה והענין שלך יותר חזקים מזה של בן זוגך, שממש ממש לא בוער לו וגם לא מתאים לו ככל הנראה חיים של התחייבות ובלעדיות. האם לדעתך, לאור נסיבות העבר, אקט של חתונה ישנה את הצורך בספייס, בהכרויות נוספות, או בתחושת חירות ללא מחויבות? נראה לי שנישואין בתנאים הנוכחיים אינם אופטימליים. לא ברור כמה יהיו רויי משברים ופרידות. כל טוב ובהצלחה אילנה