האם גם האהבה פחתה ?

ככה, אני וזוגתי בנישואים שניים , ילדים (בנפרד) בגרו ועזבו . לאחרונה אף עברנו לפרוייקט מגורים משותף ולשביעות רצוניינו. (הקשר בניינו כבר 10 שנים מתוכם כשלוש שנים מגורים משותפים). היא צעירה ממני ב כשלוש עשרה שנים, ולאחרונה טענה זוגתי כי איבדה את החשק המיני, לדבריה הלכה לגננקולוגית אשר אמרה לה כי יכול שהדבר נובע מהפסקת המחזור (מנופאוזה) ויש כדורים שניתן לקחת - אבל היות והיה לה ארוע החשוד כמוחי בעבר , היא לא יכולה לקחת כדורים (מאזני הורמונוים או אחרים). לא לחשוב שאני ה"תותח " הכי גדול בעולם.... גם הטורבו המיני שלי גם ירד... ומין הסתם ויאגרה מסיעת. אבל הנזקקות שלי ליחסי מין לא נעלמה . (התדירות פחתה בהרבה ואפשר להגין שפעם בשבוע היו מניחות את דעתי) אבל - נאדה, כלום. אני לא לוחץ עליה , כי מספיק להגיד לי פעם אחת את אשר נאמר לי... ולא אבקש יותר אפילו לא ברמז.. שהרי אני לא מעוניין במין "כפוי" ללא רצון בת זוגי. איך שהוא לא הבנתי מהתנהגותה לאחרונה שהיא לא כל כך מתלהבת או רוצה, כי בכל פעם מעט התחמקה. עד שלאחר שעשיתי "פרצוץ" מעט פגוע או נעלב . היא סיפרה לי כי ירד לה החשק... וכל השאר.... ברור שאני לא ממש לא רוצה יחסי מין שלא בהסכמה מלאה. אבל בכל אופן אני זה שעברתי את גיל השישים והיא רק חמישים. ואני חושב שאי אפשר "להספיד" את הקשר המיני. אולי ... אהבה פחתה אצלה... (גם כך חיבוקים ליטופים אף פעם לא היו הצד החזק שלה ... (שלי כן) ... אבל מסקס כן נהתה . ובעבר אפילו מאוד. מה עושים ?????.

מנחם היקר, האשלה שאתה מעלה בהחלט מורכבת וראויה לדעתי לבדיקה של פסיכוסקסולוג. נכון הוא שהירידה ההורמונלית אצל האישה עשויה לפגוע ברמת התשוקה הכוללת, אך אין הדבר טוטאלי ואין הדבר בהכרח פוגע בצורך הגופני לחיבוק התרפקות, התנשקות וכל מגע גופני אחר. קיימת אפשרות שהשינוי בהתנהגות הפיזית, האינטימית וכן בהתנהגות המינית מקורה לא רק בשינויים ההורמונליים של בת זוגך, ייתכן והדבר קשור בשינוי המגורים וייתכן אולי שלבת זוגך רגשות מודעים או לא מודעים המשפיעים באופן שלילי על התייחסותה אלייך. במידה והדבר חשוב לה הייתי ממליצה שתפנו לטיפול פסיכוסקסולוגי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

וואו אילנה,! לא היתי חושב על כך (לא מרצון ולא מדעת)לא לבד. אמירות מאוד נכונות. ומסתדרות עם מחשבות כמוסות ולא מסודרות שלי. כן, צריך לבחון את הדברים, בשלב זה אני בוחן אם אני לא מהווה איזה טריגר אצלה למשהו שמעורר רתיעה או הסתייגות. קשה לי להיות המלטף והמחבק החד צדדי. ולאחרונה הפסקתי (אני לא יודע אם נוח לה עם זה) , אולי כן אולי לא, ואם כן צריך להיות איזה רמז מקדם במשחק הזה. לא קל לי, אני "יצור" יצרי , מאוד אמפטי, מנסה להבין , אבל גם באיזה מקום נעלב קצת מחוסר שיתוף הפעולה האמוציונלי הזה. אולי נעלב? אולי כועס? אולי מרגיש "פרייר" מהחד צדדיות ואולי רגישות יתר שלי. (או אטימות יתר רגשית של הצד השני) - ממש לא יודע ומתקשה לאבחן את עצמו ואת היחסים. אני לא כל כך בנוי לקשר זוגי פורמלי קורקטי וענייני בלבד, אני יודע שאהבה זה חומר הורמונלי שלא מופק לנצח. אבל רוצה לקחת את האהבה הזו למקומות טובים יותר, לחוויות משותפות לרגעים אינטימיים וומרגשים משותפים . בסוף זה חלק מהקרבה . פולמליקה וקורקטיות ושיחות על לוגיסטיקה ביתית בלבד, זה לא המשחק שלי. בשבילי זה "השרדות" בזוגיות . לא ממש החוויה עצמה. קישקשתי אולי יתר על המידה בפורום ציבורי כזה. בכל מקרה תודה אילנה. משה (לא מנחם)