בלבול

אני בת 30 עד היום לא הייתי בקשר רציני עם משהו תמיד שהכרתי לא מצאו חן בעיני ולא הרגשתי איזה פספוס או רצון להמשך קשר. חוץ מפעמים שרציתי קשר אבל הראשון לא רצה ועם השני לא התאפשר לשנינו כי המשפחות התנגדו לקשר. שמתי לב שהבחורים שרציתי היו רומנטיים מדליקים בעלי בטחון עצמי יצריות ומעוף ונתנו לי תחושה של בטחון ורצון להתקדם בחיים. לאחרונה הכרתי בחור שונה לחלוטין, שקט עדין מעדיף להיות לבד או בחברה מצומצמת, איש משפחה רוצה משפחה חמה ורוב הזמן בבית. אני חושבת שהוא הראשון שהרגשתי איך הפחד שלי מאנשים יורד קצת ואיך יש לי בטחון יותר ופחות מחשבה איך הוא יגיב והאם אני מושלמת כל הזמן. אבל החשש שהוא מפגין או שנדמה לי שמפגין מזכיר לי את עצמי וגם גורם לי לחשש ולחשוב יותר על דברים. מה דעתך- האם כדאי קשר כזה או שקשר כזה ישאיר אותי פחדנית כמו שאני היום? אני מתנהגת לפי אחרים-אם הם זורמים אני זורמת איתם ואם חוששים אז גם אני. תמיד חשבתי שאני צריכה משהו כמו 2 הבחורים הראשונים שכתבתי אבל כשפגשתי אותו הוא לא יוצא לי מהראש ולכן שאלתי האם קשר כזה הוא כדאי או שעדיף להפסיק איתו לפני שיגיעו כאבי לב ועוגמת נפש גדולה.

טל היקרה, את בת 30 ונדמה כי הגיע הזמן להכנס לזוגיות ולא רק לחשוב עליה במובנים של מתאים ולא מתאים. את מציינת הרבה פחדים ועכבות כלפי גברים, מצפה כי לא תהיי ראוייה להם ובו בזמן מצפה לקבל מהם תוספת של אנרגיה והתלהבות חיים. סה"כ את מדברת על נטיות של חרדה ודיכאון , ומעצורים ביצירת קשר. הבחור הנוכחי אודותיו את מדווחת נראה מתאים לך בהיבטים מסויימים של אישיותך וייתכן וזו הסיבה שאת חשה בנוח לידו. הייתי מעודדת אותך לפתח את הקשר הנוכחי ובמקביל לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי להבין יותר את חוסר בטחונך הבן אישי ואת חרדותייך בקשר. כל טוב ובהצלחה, אילנה.