תקועה במקום

שלום. אני בת 32 נשואה 6 שנים ואמא ל2 מדהימים.על בעלי אפשר להגיד רק דברים טובים: בחור עם לב טוב, אחראי, איש בית, מפנק אותינותן לי בטחון וקרקע. הבעיה היא שהשיקולים להתחתן איתו היו אלו. שיקולי נוחות. לא אהבתי אותו כמו שאני יודעת לאהוב ולא נמשכתי אליו פיזית .לאחר שהיו לי קשרים וראיתי את הסחורה שיש בחוץ הכרתי אותו וידעתי שיהיה לי עתיד נוח. יודעת שזה נשמע נורא. אבל זאת האמת הפנימית שלי. להצעת הנישואין שלו הסכמתי כי אפושהוא הרגשתי "לא נעים" לסרב לו כי הוא אהב אותי וזו היתה נראית לי "עסקה טובה".[כשהכרנו שנינו יצאנו ממערכת יחסים עם אהבה גדולה].הבעיה שאני לא מרגישה שיש דברים משותפים איתו, דברים שאני נהנית איתו [הדבר היחיד ששנינו אוהבים לעשות יחד עד כמה שזה נשמע מצחיק .. לאכול], לא נמשכת אליו לא מרגישה שאני אוהבת אותו כמו שחשבתי שאתאהב בו עם הזמן.זה הבסיס. במיטה הוא לא מאהב בכלל. לא משקיע ורוב הפעמים לא יותר מ10 דק'. דיברתי איתו על זה המון במשך השנים אבל לא החזיק מעמד. חבל לי לאבד אותו בתור גבר. אני יודעת שיהיה קשה לי להכיר בתור גרושה עם 2 קטנים [2.5 ו - 4]. בשנתיים האחרונות נחשפתי לוירטואלי. התאהבתי וירטואלית בזמן הזה בנשואים. אבל זה היה המפלט שלי שם צחקתי והשתחררתי. עם אחד מהם בגדתי.אפשר להגיד שאני מכורה לצאט. הבעיה ששם אני מקבלת הערכה ומילים חמות קצת מפנטזת [לפעמים זה הדליק אותי כששכבתי איתו]. היתה תקופה לפני שנה וקצת שהייתי בטיפול פסיכולוגי כי רציתי לעשות סדר בראש. לא יצאתי משם עם תובנות כיוון שקשה לי מאד לצאת מהוירטואלי.ולשם נכנסתי כיוון שהרגשתי במבוי סתום בבית. לפני פחות משנה הגענו שנינו למצב של כמעט גירושין. הנושא עלה הייתי אצל עו"ד לבירור [נבהלתי מהממצאים, מהמשכנתא הגבוהה ומההתמודדות בתור גרושה]הוא כמעט עבר לגור בדירה שכורה, אבל ברגע האחרון שנינו קיבלנו פיק ברכיים [בשביל הילדים..] אין לי שמץ עד כמה אוכל להמשיך כך. אני יודעת שאם נלך לייעוץ זוגי [והוא מוכן] לא יהיה נעים להגיד בקול "אני לא אוהבת אותך ומכאן הכל מתחיל" האם השיקולים היו הגיוניים כשאמרתי לו "איי דו"? האם אני צריכה פשוט להתבגר ודי? האם בכל זאת יהיה לי טוב אולי בפרק ב' למרות שהוא בחור זהב שקשה לאבד אותו. מתנצלת מראש על האורך:)

פונה יקרה, יש להתבונן במצב באופן מעשי מנקודת הווה וקדימה ואין טעם כרגע לנתח את העניינים רטרואקטיבית. המצב כרגע הוא כלהלן: את נשואה +2 ילדים קטנים ואינך רואה את עצמך מתמודדת לבד עם המצב מבחינה כלכלית ותפקודית. משמעות הדבר שאת נשארת כרגע להיות נשואה לבעלך שקשה לך לאבד אותו כי הוא "בחור זהב" (ציטוט מדברייך) ושאינך נמשכת אליו מינית. יש מקום שאת ובעלך תשפרו את המיומניות המיניות ההדדיות שלכם. אפשר ללמוד (בעזרת סקסולוג או בעזרת ספרי הדרכה מיניים) כיצד להשקיע בהתעלסות מקדימה ובמעשה האהבה בכלל, ואפשר ללמוד להשיג תפקוד מיני תקין משך זמן ארוך דיו כדי להשביע את רצון שניכם. להערכתי, מאחר ואת בוחרת להשאיר את הקשר הזוגי על כנו כדאי לשדרג את איכותו על ידי השקעה בתחום המיני שהוא אינו מוצלח עבורך. שיהיה בהצלחה.