המריבה הכי גדולה

אני וחבר שלי (בני 25) 8 חדשים יחד וזו אהבה גדולה ושנינו מרגישים שמצאנו את החצי השני. היו לנו כבר כמה מריבות קטנות ותמיד הוא גם היה מתעקש לפתור אותן מיידית ולא למשוך מצב שאנחנו לא "בסדר" אחד עם השני. אתמול כשחזרנו מבילוי הוא ניסה להוכיח לי איזה נקודה בדיון ואני לא הסכמתי איתו ואז הוא השתמש בדוגמא לא יפה על המשפחה שלי, שמבחינתי זה קו אדום. אמרתי לו בעבר שזה נושא רגיש אצלי ואני לא מוכנה לשמוע מאף אחד דברים שליליים על המשפחה על מנת שידע ולא ישגה בכך. כשהוא חצה את הקו האדום הזה מבחינתי הרגשתי אכזבה עצומה וכאילו הוא השתמש בנשק הכי יעיל נגדי באותו רגע, מה שהכי פוגע בי. ישבתי בדומייה עד שהוא שאל מה הוא עשה שהעליב אותי ולא עניתי ישר אבל בסוף אמרתי לו וכשהגענו לבית שלי יצאתי מהאוטו בסערה והוא ניסה לצעוק לי אבל אני הסתובבתי ורק אמרתי שאין לי מה להגיד לו עכשיו. הוא נסע אחוז טירוף משם ואחרי מס' דקות התקשר ועניתי . ניסיתי להגיד שאני לא מעוניינת לדבר עכשיו והוא לא הניח לזה ואמר שהוא רוצה לפתור את זה עכשיו והתווכחנו כמה זמן כי הוא הצדיק את עצמו ואני חיכיתי לשמוע סליחה. בסוף הוא התנצל והוא ציין כמה כואב לו . ממש הרגשתי שההתנהגות שלי מכאיבה לו גם ואמרתי לו שאני ארד למטה לחכות לו, הוא בא והתחבקנו ובקשתי שנעלה לישון ועלינו . בבית כשהלכנו לישון, ניסיתי לחבק אותו והוא לא זז ולא הגיב אז עזבתי והסתובבתי לצד השני ונרדמתי. אחרי חצי שעה, אני מתעוררת מרעש ורואה אותו מתלבש בחושך וכששאלתי מה הוא עושה הוא ענה "אני מרגיש לא רצוי פה" . לא ידעתי איך להגיב והייתי בהלם שזה ממשיך להתגלגל, לא האמנתי שהוא ילך עכשיו . הוא ביקש שאסגור אחריו והלכתי בחוסר רצון ובדלת הוא רק אמר לי "אני לא לוקח דברים כאלה כמובן מאליו". היה לי נוראי כשהוא עזב, בכי, קושי לנשום ורעידות. זה זעזע אותי . אני מרגישה מאוד פגועה שהוא הלך, שהוא לא יכל לחכות עד הבוקר ובכלל שהוא עשה אתמול פעמיים דברים שלא האמנתי שיעשה. אני יודעת שגם הוא ודאי פגוע ממני אבל אני לא יודעת מה עושים במצב כזה. איפה היתה הטעות שלי , אם היתה. זה מרגיש לי כמו מצב שאין ממנו חזרה שכל כך הרבה "נישבר" אתמול.

קירה היקרה, האירוע של אתמול לימד אותך בדרך קשה ומכאיבה שלכל אדם הקווים האדומים שלו, שכאב יוצר כאב, שעלבון יוצר עלבון ושפגיעה יוצרת פגיעה. גם לבן זוגך יש את הקווים האדומים שלו וככל הנראה עלייך ללמוד אותם ולהתחשב בהם אם ברוצנך להמשיך בקשר. הדרך הטובה ביותר היא לא להתחפר בעמדת הקורבן , הנפגעת, הצודקת או הנעלבת. אלא לדעת לבקש סליחה על עוצמת התגובה שלך שככל הנראה הייתה חזקה מדי עבור בן זוגך. טבעי שבמצב של היפגעות בני אדם מתכנסים בתוך עצמם, קשה להם לדבר עם הצד השני ולכל אחד זמן ה"עיכול" האישי עד שהוא מסוגל לצאת מהבועה ולדבר על מה שקרה. צרי קשר עם בן זוגך ,היפגשי איתו, ונסו ללבן את הבעיה של חציית הקווים האדומים מצד שניכם, כולל משך הזמן שכל צד זקוק לו עד שהוא מסוגל להתמודד עם פתרון בעיות מסוג זה. כל טוב ובהצלחה, אילנה