מחשבות

שלום, אני נשואה כבר 14 שנה, מגיל מאוד צעיר... התחתתני כשהייתי בהריון וללא נסיון במערכות יחסים, כיום יש לנו שני ילדים. מערכת היחסים שלי עם בעלי היתה מאוד מעורערת עד לפני כשנתיים. היו המון קשיים ואפילו פרדות באמצע. במהלך השנתיים האחרונות באמצעות טיפול היחסים קצת השתפרו והצליחו להכנס לשגרה מסויימת רק שדבר אחד מלווה אותי במהלך כל השנים האלו והוא מתעצם לאחרונה. אני לא נמשכת לבעלי בכלל, לפעמים אני מרגישה שכל דבר שהוא עושה או אומר מרגיז אותי גם אם הוא לא התכוון לכך. פתאום לאחרונה אני מרגישה סקרנות אדירה לגביי יחסי מין אבל לא איתו. פתאום מפריעה לי הידיעה שמעולם לא הייתי עם מישהו אחר...פתאום מסקרן אותי לדעת איך זה.. וזה מפחיד אותי כי זה עוד יותר מרחיק אותי ממנו... המחשבות לגביי גברים אחרים לא היו ככה מעולם. אני חייבת לדעת האם זה בכלל טבעי? איך מעלימים את התחושה הזאת והיצר הזה שמעולם לא הכרתי קודם? תודה

שחר היקרה למעשה את מדברת על מספר תחושות המתחוללות בתוכך בו זמנית: 1. חווית החמצה של נעורייך או ראשית גיל העשרים, שזו תקופה שבה חווים קשרים לעיתים עם מספר בני זוג. 2. את חווה הרבה כעס כלפי בעלך ולפיכך השאלה היא האם הכעס לא משרת את "המטרה" של לא להמשך אליו. לא ברור מדוע הוא מכעיס אותך כל כך, ויתכן שיותר מאשר מעשיו "המעצבנים" יש כאן באופן בלתי מודע האשמה כלפיו שבגללו החמצת את הרפתקאות הנעורים. 3. בתחילת הקשר נמשכת אליו, עובדה שהרית. מה קורה עתה שהמשיכה פסקה? נראה לי שאת נמצאת בצומת של הרבה שאלות, תחושות החמצה, כעס, ואי סיפוק פנימי. לחשוב על גברים אחרים או על נשים אחרות (עבור גברים) זה לא דבר יוצא דופן כל כך לכעצמו אלא מה שחשוב הוא עוצמת המחשבות האלה, ובפרט מה התשתית שכל אדם חווה שיש לו בבית עם בן זוגו האם שווה או לא שווה לפגוע בתשתית הזו? מצבך מורכב כיום ויש לדון עליו לעומק עם איש מקצוע. לכן הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי במסגרת קופת החולים אליה את שייכת אם אין באפשרותך לממן טיפול פרטי. כל טוב ובהצלחה שנה טובה וחג שמח אילנה