בן זוג שלא נפתח

שלום, אני בת 23 ויוצאת עם בחור מדהים בגילי,מזה כחודש וחצי .. אמנם מעט זמן,אך זה ברור לשנינו שהקשר הוא חיובי ומיוחד והולך לכיוון רציני.. הוא כבר הכיר אותי להורים ולכל החברים שלו .. העניין הוא כזה .. אני מרגישה ממנו לפעמים קצת אדישות ושהוא לא נפתח אליי .. הכוונה היא שהוא לא מדבר איתי על מה שהוא מרגיש, לא משתף אותי כלל, לא אומר לי מילות חיבה, כמו, "אני חושב עליך" "אני מתגעגע אליך" וכו' ולי זה מאד חיוני וחשוב ביחסים. דיברתי איתו על כך מספר פעמים והוא טוען שזה פשוט האופי שלו.. ושהוא ככב התנהג גם במערכות יחסים הקודמות שלו ושהוא כבר שמע את זה בעבר,אבל הוא לא יכול אחרת . אני בתחושה שזה דבר שהוא מינורי וניתן לשינוי בקלות. אני גם מרגישה שרק אני נפתחת ורק אני משתפת,שזה לא הדדי, למרות שהוא טוען שזה ברור שהוא מתגעגע וברור שהוא רוצה לראות אותי אחרת הוא לא היה נשאר איתי בקשר, ..הוא בדצמבר משתחרר מתפקיד בצבא,ואמור לטוס לפרק זמן שאינו ידוע.. אולי זה הדבר שמפריע לו להיפתח או שזה פשוט טמון באופי שלו ?.. הדבר מערער לי את הבטחון בזוגיות הזו, שהיא טובה לי ומתאימה לי פרט לדבר הזה. חשוב לי לציין שאני מזל עקרב והוא מאזניים. המון תודה על התגובה

בתיה היקרה עניין המזלות ההורסקופים אינו מסייע בידי בשל אי התמחותי בנושא. ועכשיו לגופו של עניין - מהות האהבה והקשר, היא הפתיחות, האינטימיות, השיתוף במחשבות וברגשות וכן מילות החיבה, האהבה והפירגון. יש אנשים הסגורים בתוך עצמם ולפיכך יכולת הענקת האהבה הרגשית והמילולית לזולת היא מוגבלת או מצומצמת אצלם. בעיניי אין זה דבר מינורי כלל אלא דבר מהותי כי קשה מאד לפתח קשר כשרק אחד הצדדים נפתח ומביע חיבה מילולית בעוד השני מציע רק את נוכחותו או מעשים פרקטיים אך מתקשה להציע את ליבו ואת מחשבותיו. על מנת לשנות סוג זה של סגירות רגשית או קושי לחוות רגשות ברמה נאותה, יש צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי. קודם צריך להיות הרצון לשינוי ורק אם קיימת המוטיבציה לכך יש לפנות לטיפול פסיכולוגי. מתוך הכתוב לא ברור לחלוטין שחברך אכן מעוניין להשתנות. אם אין רצון להשתנות גם לא יכול שנוי. נדמה לי שאת מתארת קשר בו קיימת חוסר סימטריה בהתבטאויות הרגשיות והמילוליות. כל טוב ובהצלחה אילנה