רגישות יתר וריבים

אני נער בן 16.5 שנמצא במערכת יחסים אוהבת וחמה כבר שנה וחצי כמעט. שנינו מאוהבים אחד בשני כל כך וזו מערכת היחסים הרצינית הראשונה של שנינו. העניין הוא שבזמן האחרון אני מרגיש שאני רגיש יותר מדי, מדברים קלים שאני עושה כמו לשפוך קולה בטעות על הבגד שלה, אני מגיע למצב שאני כמעט בוכה ומצטער שעות על זה. לא מבין למה אני כך וחברתי כל הזמן דואגת להגיד לי להפסיק להצטער על כל דבר. מכל דבר קטן שאולי לא הייתי צריך להגיד, אני יכול לשבת שעות תקוע עליו ולהיות במצב רוח מדוכדך בגלל זה. מרגיש כאילו פגעתי במערכת היחסים שלי ועכשיו הכל משתנה, ואני יודע שהמחשבה הזאת לא נכונה אך אני לא מצליח לשנות אותה. עוד דבר שאשמח לעצה לגביו הוא עניין הריבים. יוצא ששנינו מתחילים ריבים מכל דבר קטן כך שכל יום כמעט אנחנו רבים, כמובן שאנחנו משלימים לאחר מכן אך באמת שהייתי שמח אילו לא היינו רבים כל כך הרבה ואני פשוט רוצה לדעת איך אני יכול לפעול על מנת למנוע את הדברים האלה. תודה ויום טוב.

אבי היקר מתוך מכתבך אין לי מושג מדוע חל שינוי בתחושותיך הפנימיות ובהתנהגותך הכללית. אתה מדווח על רגישות יתר חסרת פרופורציה גם לפי שיפוטך האישי ועל מחשבות כפיתיות , כלומר מחשבות ה"טוחנות" את עצמן שוב ושוב מבלי יכולת להשתחרר מהם. המצב הכללי שאתה מתאר הוא של דיכאון וחרדה (החרדה מתבטאת הן ברגישות היתר והן במחשבות הכפיתיות) הנותן את אותותיו גם בהווצרותם של ריבים תכופים על עניינים שוליים וקטנים. מהיותך בגיל התבגרות, יתכן שעוברים עליך דברים שונים הן גופניים והן נפשיים שאינך מודע אליהם ולפיכך הייתי ממליצה די במהירות לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג קופת החולים אליה אתה שייך. מצב הדיכאון והחרדה בהחלט מחייב עזרה ושינוי וזאת על ידי טיפול פסיכולוגי הולם. נא הזדרז וקבל את העזרה הדרושה. כל טוב ובהצלחה אילנה