זוגיות ונסיעות

אני ובן זוגי בני 30 כמעט. אני מסיימת תואר שני, והוא התחיל עבודה בהיי-טק. אנחנו כבר 10 שנים יחד, ומטבע הדברים מתחילים הדיבורים על הקמת משפחה, ילדים וכו'. הרצונות האלו בגדול משותפים לשנינו, אבל אני מרגישה שלפני כל זה משהו עוצר אותי. אני חולה בחיידק בעייתי ומדהים כאחד- חיידק הנסיעות (הארוכות) אחרי הצבא נסעתי לטיול (שלטובתו נפרדנו) של 4 חודשים, אך נאלצתי לחזור בנסיבות מצערות עוד לפני שהרגשתי שמיציתי, אחרי התואר הראשון עשיתי נסיעה נוספת למשך חודש וחצי. לפני כל אחת מהנסיעות היו ריבים מטורפים וחודשים קשים מאד, בהם הוא חש פגוע נטוש, לא משנה כמה ניסיתי להסביר שברור שהייתי מעדיפה שנעשה את הטיול הזה יחד (הוא לא רוצה בטיול כזה ולא מוכן בשום אופן), ושאני יוצאת לזה למרות שזה לבד, ולא בגלל שאני רוצה לבד. עכשיו, לקראת השלב הבא, אני מרגישה שקשה לי מאד להתפנות רגשית להבאת ילדים, כשאני בעצמי נותרתי עם צרכים לא ממומשים מהילדות שלי. נראה לי לא בריא להתקדם הלאה לחיים משותפים ואחריות על ילדים עם כל המרמור והחסך הזה. אני שומעת על זוגות שנוסעים ביחד לתקופות ארוכות או לירח דבש מורחב, ונקרע לי הלב, למה החלום הזה שלי הוא כל כך בעייתי בקשר שלנו? לפעמים אני חושבת אילו יכולתי לותר על זה, ופשוט להוציא את זה לעצמי מהראש כדי שהוא לא יסבול אבל להוציא את זה ממני זה גם למחוק חלק מהאישיות שלי, חלק ממי שהופך אותי למי שאני. אנחנו פשוט במבוי סתום. אשמח לשמוע דעות.

פונה יקרה משאלותייך לטיולים ארוכים אני מניחה יכולים לקבל גבולות סבירים של טיול בן חודש עד חודש וחצי. בדרך כלל ניתן לקבל חופש ממקום עבודה מסודר לכל היותר לחודש. האם היית מסתפקת באורך כזה של טיול? האם בן זוגך מוכן להצטרף אלייך לטיול באורך של חודש בלבד? האם השאלה אודות הטיולים היא רק שאלה של משך הזמן או גם שאלה של סגנון הטיול ומיקומו? האם יתכן שאת בעד טיולי תרמילאות או הרפקנות בן זוגך יותר סולידי ומעדיף טיולי נוחות? בני אדם מאד שונים זה מזה בנושא של טיולי אתגר מול טיולי נוחות. אין צורך שאת תוותרי על נסיעה של חודש בתדירות של אחת לשנתיים-שלוש או אפילו בתדירות גבוהה יותר. האם אפשר לארגן ביניכם שחלק מהטיולים יהיו בסגנון שבעלך מעדיף ולתקופת זמן שהוא מסוגל לעמוד בה? כיום קיימת ביניכם בעיית העדפות הטיולים מבחינת אופיים ואורכם ועל בעיה זו להפתר ביניכם למען המשך הזוגיות שלכם ללא קשר לשאלת הבאת ילדים לעולם. יתכן ואינך מעוניינת להיות אם ועל כך יש לדון בנפרד כחלק מההסכם הזוגי. האם אתם רואים עצמכם כזוג עובד ומבלה ללא ילדים בטווח הארוך או כזוג עם ילדים? חסכי ילדות לא בהכרח אמורים להפתר באמצעות טיולים אם כי בטיולים לכשעצמם אין כל רע. גם אם לילדים קטנים יכולה להתארגן על מטפלת או על סבא וסבתא או בעל או שילוב של כל אלו ביחד על מנת לאפשר לעצמה טיול אם הוא מאד הכרחי לאיזונה הנפשי ולחווית הכיף וההנאה מהחיים. אולי אם הזמן תלמדי להסתפק בסופ"שים קצרים בחו"ל או בגיחות קצרות יותר. מכל מקום, אם את חווה חסכי ילדות מוטב לפנות בעניין זה לטיפול פסיכולוגי כדי שהפנייה לטיול תהיה ממקום אחר, משופר יותר של איכות חיים. כל טוב ובהצלחה אילנה