בלי סודות!

אני נשואה 6 שנים ואם לשני ילדים. לפני חודש בעלי סיפר לי שבתקופה שהיינו יוצאים יחד (יצאנו 7 שנים) נהג לשכב עם זונות היות והיה בתול גם הוא כששכבנו. הוא החליט שהוא לא מסוגל יותר לשמור זאת בסוד. הרגשתי שרק עליו אני יכולה לסמוך אך לא עוד. ציין שמאז שהפך לאבא הפסיק עם זה ושהשתמש בקונדום תמיד. אני מרגישה כלפיו כעס נוראי על כך שהסתיר מפני דבר שקשור לגופי ולליבי. אילולי שני הילדים שמאוד קשורים אליו אני מניחה שהייתי מסיימת קשר. לא מצליחה לתפקד בחיי היוםיום, מה עושים?

אסנת היקרה, אלמלא היה לבעלך דחף לשתף אותך במה שהעיק על ליבו והוא חווה אותו כחטא מוסרי הרי חייך היו ממשיכים לזרום בנחת ובשלווה יחסית כפי שהיו עד לגילוי הסוד. חשוב מאד שתזכרי שהסוד ארע לפני הנישואין, ושאין הוא חלק ממערכת הנישואין. בעלך היה חסר ניסיון מיני כשהכיר אותך והפנייה לזונות היתה מיועדת לתת לו לצבור ניסיון מיני או לחלופין להגיע לפורקן מיני. אני בטוחה שבתקופה זו טרם קיימתם יחסים מלאים. מאחר ושניכם הייתם ככל הנראה ראשונים אחד לשני יתכן והחליט לצבור ניסיון טרום נישואין וזו היתה הדרך בה בחר. אלו אירועים שהיו והסתיימו ואם כל הבדיקות הרפואיות לגילוי מחלות מין שיעשה היום יעלו שאכן הוא "נקי" ולא דבקה בו מחלת מין כלשהי, הרי שניתן לקבור את הסוד שהתגלה בתוך נבכי העבר. זאת בהנחה שהעניין נגמר, הסתיים ואינו ממשיך יותר, כפי שהוא טוען לתוך חיי הנישואין. נדמה לי שמוקד בעיתך כרגע הוא לא רק הכעס על מה שהיה אלא יותר מכך אי אמון שאכן הוא הסתלק מעניין זה לחלוטין. נדמה לי שקשה לך לסמוך על כך שהוא עסק בכך על מנת לרכוש התנסות ואת חוששת שגם כיום הוא נוטה "לגנוב מהצד". כך שאם הוא בריא פיזית, הבעיה בשלב הנוכחי היא בעיה של אמון מצידך כלפיו. כיום כאשר האופציה של מיניות ביניכם היא פתוחה ואפשרית הרי שפנייה לזונות כמוה כבגידה. ניתן להבין את סערת רגשותייך אך יחד עם זאת הביאי בחשבון שעצם העובדה שלבעלך היה צורך לחלוק איתך את סודו שישב על מצפונו, היא הצהרה של אמון שלו בך וסוג אמירה שככל הנראה היום אינו עוסק בכך. הייתי ממליצה לשניכם לפנות לטיפול זוגי לליבון הבעיות של אמון ושל תפיסת חטא בחיים המשותפים שלכם. כל טוב ובהצלחה אילנה