עצות בבקשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה ומיניות של האישה

18/06/2016 | 23:01 | מאת: נקייה

שלום, אני בת 24, יפה, רזה, גבוהה, חכמה.. היה לי סרטן לפני 8 שנים לשנה וקצת. הרבה גברים מתחילים איתי וכשאני מתחילה לספר על הסרטן הם פשוט בורחים. אני מפחדת שאני לא ימצא בן זוג אף פעם... ובאמת שאני ככל האנשים למעט זה שאני נבדקת כל חצי שנה כדי לראות שלא בא שוב. ועד עכשיו לא חזר וב"ה אני נקיה. זה נתון שאין לי שליטה עליו וזה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי... למה לאנשים קשה לקבל את זה? הרי זה לא מדבק, ולא משפיע עליי בכלל בכלל בחיים (אני יוכל גם ללדת כמו כולן!)... לפחות 20 גברים ברחו כשהם שמעו (כל אחד עם תירוץ אחר..). לא חשבתי שאני יצטרך להתמודד עם דבר כזה בחיים שלי.. בתקופה של הסרטן אפילו הייתי יותר אופטימית (וזו היתה תקופה לא קלה)... זה אוטומטית הופך אותי לסוג ה'. ובאמת שהמשכתי בחיים, למרות שבכיתה י' לא הייתי בלימודים בגלל הסרטן השלמתי בגרות מלאה בהצטיינות, עכשיו אני לומדת הנדסת חשמל. הצביעות של אנשים מעצבנת.. אני לא יודעת אם לקרוא לזה צביעות אבל זה דומה.. כי בשיחה הגברים אומרים לי שהם מעריצים אנשים שניצחו את הסרטן ויום אחרי הם נעלמים.. אז אל תעריצו ותאמרו שזה מרתיע אתכם!!! ואני יודעת שזה קורה לרוב ה"קהילה".. יש לי בכלל סיכוי להיות בזוגיות/להתחתן?

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, ראשית איחולים על שהחלמת ואת נקייה ובריאה. זה לכשל עצמו משמח מאוד. מאחר וחזרת לחיים במלוא עוזם ואת חכמה מוכשרת ויפה, אני מניחה שקל לך להיות מחוזרת ולמצוא בני זוג. אני חושבת שהשאלה שאולי גורמת לך לפירוק הקשרים היא התזמון של חשיפת מחלת העבר. אינני יודעת איזה סרטן עברת ומה הסטטיסטיקה של חלילה הופעתו מחדש. אני מציעה לך קצת להתבונן בנתונים של הסיכונים לחזרת סרטן מסוג זה שכנראה פוחתים עם השנים ולהשוות אותה למשל לסטטיסטיקות של תאונות דרכים. סרטן אינו מדבק אך הפחד של הגברים שיוצאים איתך ,הוא אירוע סרטני חוזר או אולי חרדה מגורם תורשתי במחלה אשר יועבר לילדים. אין אלה שאלות פשוטות ורצוי לשתף בן זוג בסיפור הזה רק אחרי שהקשר הוא מאוד אינטימי ומלא אהבה כאשר הבחור מוכן לקבל אותך בשמחה שכל יום איתך הוא אושר בשבילו ואז פחדים עתידניים לא יהיו רלוונטיים עבורו. יתכן שכדאי גם להתייעץ עם האגודה למלחמה בסרטן שאני מניחה שיש לה פסיכולוגיים יועצים, כי הרי אינך לבד בסיפור הזה. חבל שסיפור שהסתיים טוב לשימחתינו יקלקל לך קשרים. דברי והתייעצי עם אנשי האגודה למלחמה בסרטן. כל טוב ובהצלחה אילנה

10/07/2016 | 23:09 | מאת: אא

היי, כפי שאילנה אמרה זה אולי קשור לתזמון מתי את מספרת את הדברים. אוכל לומר לך מניסיוני אינני חולת סרטן אך יש לי אחות עם צרכים מיוחדים ואת חושבת שזה לא משפיע על הקשר? היו בחורים שהתחילו לקרוא חומר באינטרנט וגיבבו לי מספר שטויות, היו כאלו שחוששים.. וכו'. מעבר לזה של הקטע החברתי שהייתי קטנה אימי פחדה שמא אהיה מנודה. אז מצד אחד, אני מבינה את הרצון שלך לשים דברים על השולחן כפי שאני עשיתי ישר בפגישה ראשונה ששואלים שאלות כמה אחים וכו' מוציאה.. מצד אחד זה עוזר כי כשאת מביאה דברים אין לחשושים ואם את שלמה עם עצמך מה טוב. מה גם כשהקשר לא הבשיל אז את אומרת נכאן אפשר רק לעלות ומי שיברח שיברח זה עדיף מאשר לספר לכאורה בהמשך ואז את כבר נקשרת רגשית. מצד שני, למדתי שבאמת למרות שאין על מה להתבייש או להסתתר לא כל דבר מספים ישר על ההתחלה!!! ותאמיני לי שגם הצד השני לא ישר חושף את חולשותיו וזה כולל גם חברות. היו לי חברות שלקח להן המון זמן לספר על עצמן כל מיני דברים למרות שאני הכי חשופה בעולם. בקיצור זה לא עניין של בושה אלא עדיף לשמור דברים על מצב משפחתי בריאותי לעצמך. ורק אחרי שזה החבר הכי טוב שלך ויש אמון ואתם בזוגיות תגידי כאנקדותה שבעבר היה לך סרטן וזהו יותר מזה את לא צריכה לפרט. אנשים הם טיפשים וחרדתיים וכל אחד רוצה לידו את המושלמת/ מושלם. אני גם בספק אם בגלל המחלה נעלמים אני מכירה אנשים קטועי גליים שהם בזוגיות ואפילו התחתנו. את ברוך השם ללא פגם וכפי שאמרת ללא מחלה מדבקת או נכות. ולגבי אריכות חיים שאולי בגלל זה פוחדים להיקשר .אף אחד לא יודע מה יקרה מחר יתכן אדם בריא ויידרס בתאונה או פיגוע . אפשרות אחרת יקירה זה פשוט למצוא מישהו שעבר גם בעבר סרטן.

מנהל פורום פסיכולוגיה ומיניות של האישה