פירכוסי חום

ד"ר שלום, הילדה שלי, כיום בת שנה ועשרה חודשים, נוטה לפרקס מחום. לפני כשנה היא החלה לפרקס לדקות מספר לאחר יומיים של חום גבוה. מאז אנחנו משתדלים לשמור שחום הגוף לא יעלה בעזרת אמבטיות ונרות אקמול 250 מ"ל. השבוע היא שוב פירקסה לאחר יום של חום גבוה מאוד שלא ירד והפעם היה נדמה שהיא הפסיקה לנשום - היא היתה כחולה ונראה היה שהיא לא נושמת. הגענו לבסוף לבי"ח ושם נאמר לנו שלא יכול להיות שהיא הפסיקה לנשום. השאלות שלי הן: האם יכול להיות שמפסיקים לנשום מפרקוס? מה הכי נכון לעשות ברגע שהפירקוס מתחיל? והאם זה גורם לנזק כלשהו? אשמח גם אם תפני אותי למקורות שאוכל לקרוא על כך. תודה אמא שנורא מודאגת (דרך אגב אין לנו עבר כזה במשפחה)

ענבל יקרה, ילד מפרכס הוא אחד הדברים הקשים ביותר להורים. המראה מפחיד ואינו נעים. פרכוסי חום אינם נדירים בילדים. בערך 4% מהילדים יפרכסו מחום. העובדה שאין סיפור משפחתי, דווקא טובה. לרוב יחלפו הפרכוסים בסביבות גיל 3 שנים. באם מדובר בפרכוס חום רגיל, הרי שלא נגרם נזק. יתכן כחלון כחלק מהפרכוס ויתכן אפילו שנראה כאילו לא נשמה, ביחוד עם הלשון נכנסה מעט לתוך הלע. . האם היתה לאחר, בזמן האוכל, אז יתכן שהכחלון נבע מהשתנקות. במקרה זה יש לבדוק האם לא שאפה אוכל לריאות. הדבר הנכון לעשות, הוא לראות שהילדה לא פוגעת בעצמה, כלומר לא מטיחה את הראש בקיר או ברצפה. עדיף להשכיב על הצד. מעבר לזה לא צריך לעשות דבר, והפרכוס חולף תוך דקות (שנראות כמו נצח). כמובן, כדאי כמה שיותר לנסות ולמנע את הפרכוס על ידי הורדת חום קפדנית שאת זה אני מבינה שאתם עושים. בברכה,

שלום ענבל! הצעתי את זה לאמא אחרת פה בפורום, ואני אציע את זה גם לך. הבן שלי ברוך השם אינו מפרכס, אך כשהוא מעלה חום, לפעמים האקומול לא עוזר. אז אני שמה בקערה מים עם חומץ ומשפשפת את כפות הרגליים וגם את המצח (בעיקר את כפות הרגליים). מתוך נסיון, זה עוזר. שתהיה לך בריאה!