p-fapa ומשטח חיובי

שלום רב, בני בן 7 אובחן לפני כשנה כסובל מ-p-fapa. אתמול היה לו התקף ורופא מחליף שהיינו אצלו (כדי לקבל מרשם לבטניזול שאזל לנו) התעקש שנעשה משטח גרון. עשינו משטח ואז נתנו לו בטניזול, התופעות חלפו תוך שעתיים והיום הוא מרגיש מצוין, אך תוצאות המשטח התקבלו והוא חיובי... רופא אחר שהתייעצנו איתו המליץ לעשות משטח חוזר (הרופא הקבוע נמצא בחו"ל). ידוע לי שיש אנשים שנושאים את החיידק ללא הופעת סימפטומים ושאלתי היא האם חייבים לטפל באנטיביוטיקה אם המשטח הנוסף יהיה חיובי? האם חייבים לעשות משטח נוסף, או שכל עוד הילד מרגיש טוב אפשר להניח לו? תודה רבה

שלום במכתב שלך יש לא אחד אך כמה שעלות מענינות ו חשובות. א. כדאי לך לדעת, שאם פעם אחת בחיים גיליתם סטרפטוקוק בשקדים אז עד 120 הוא נשאר שם. אנטיביוטיקה מקבוצת פניציללינים ובזמן האחרון גם אזיטרו - גבר פשו מעולה לדבר הזה, אך סוד גלוי הוא שטיפול באנטי' אינו אורג את החיידק אך רק מדקה אותו. והוא נשאר בחיים. אז למה נותנים? כי למעשה נטילת אנטי2 זה לא טיפול של דלקת גאון, זה מנית סיבוכים שחיידק חורם - קודם כול קדחת שיגרון, בעיות בכליות וסיבוכים ריציניים אחרים. לכן - כן! - תמיד כדאי ועוד לפחות 10 ימים - כי מניעה דורשת תמיד נטילה ממושכת (במקרה של אזניל - באמת מספיק 3 ימים, כי ידוע שהתרופה הזאות נשארת בגוף עד 10 ימים - אז כאילו גם נתננו לתקופה ממושכת) ב. עדיין סיבה של פפאפה לא ידוע ובאמת סמטרויד עובד מיד, אך חוש שלי - רק שלי ושןב, ללא שום התחייבות - שבכול זאות הסיבה טמונה באותו סטרפטו. לא ממליצים לנתח ילדים עקב פפאפכ, אך כול ילדים שעברו כריטת שקדים (כאשר הורים דרשו) - כול ילדים למעשה כבר אינם סובלים מי פפאפה. וזה נותן חומר למחשה חוזרת על יעילות הנתוח כאשר מסביר אני לאמה שחיידק זה לכול החיים, היא ככלל מייד מסבירה? שבילדות היא סבלה מדלקות גרון כול שני וחמישי, אך כעת, בגילה של 25-30-35 - אין דלקות. נכון, עם הגיל יש פחות נתקפים, אך עדיין חיידק שם ועדיין הוא פעיל - ז.א. מרעל גופינו בוקסינים שזה עדיין מסוכן ללב וכליות ובנוסף הורים הם הגורם להדבקה ל תינוקות שלהם כי להדבקה בסטרפטו צירך מגע עדוק מאוד וממודך - אז מי במגע כזה - הורים ורק הורים כאשר אמה טוענת שהיום היא בריא אני רק מבקש לבדוק אותה - ולא גרון, עלתפתחי את הפה בכלל, אני נוגע וטיפה לוחץ על קשרי למפה שבזווית בין לסת ושריר - והיא תמיד קופצת - כואב לה - ז.א. חיידק שם פעיל! אך היא ממשיכה - כמובן, כי אתה לחצתה חזק, אז אני לוחץ על קשרי למפה באזורים אחרים - בעורף, בבית השחי - והיא אינה מרגישה שום כאב - אז מסביר אני שכאבים זה סימן שחיידק פעיל, אקטיבי. ג. שעלת אם חייבים לתת אנטי' - התשובה היא - לאו - רק בשעת התקף של דלקת שקדים נותנים 10 ימים. יש מקרים של הרעלה כזאות רצינית ויש מנויים בלב, שכן - נוטנים טיפול מונע באופן קבוע. אך כאן יש ניגוד אינטרסים - אם כבר מצב מסוכן כזה, אז מסוכן להסצמך רק על טיפול מניעתי - זה לא אגנה ל 100% ואפילו ל 50%ץ אם כבר - אז במיוחד בריא יותר לנתח. אין איבר - אין פרובלמ! ד. את שועלץ על חשיבות משתח נוסף - אני תקווה שכעת הבנת שמשתח נוסף לא מוסיף שום דבר - כי הוא יכול להיות שלילי, אך זה לא אומר דבר - כי חיידק מתגורר עמוק בקריפטות - מין חריצות ובתוך השקד, אך אנחנו בשעת בצוע משתח נוגעים רק בשטח חיצוני של השקד - ולשם חיידק יוצא לטייל אך ורק בשעת דלקת שקדים ניכרת, עם תפליט שורה תחתונה - אחרי כול טיפולים, משטחים, נסויים הומאופטיים - רק ניתוח וניתוח של כריתה ולא "משחקים" עם לאזרים, כריטה חלקית ודומה - פותר את הבעיה.

ד"ר תודה על תשובתך המפורטת. מדבריך אני מסיקה שאפשר להניח למצב כמו שהוא ושזה לא יהיה חוסר אחריות לא לטפל באנטיביוטיקה? הילד מרגיש מצויין, פעיל, שמח ובנגיעה שלי (לא מקצועית) קשרי הלימפה לא מוגדלים ולא רגישים למגע.