ביישנות או פחד?

צהריים טובים, בתי בת שנה ושבעה חודשים. היא מבינה כל מה שמדברים אליה, ובעלת אוצר מילים גדול לגילה.כשהילדה בבית היא הולכת, משחקת, מדברת ממש עצמאית ומעסיקה את עצמה יפה. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו נמצאים במקום אחר (אפילו אצל משפחה קרובה שהילדה מכירה היטב) שם היא ממשתתקת, בהתחלה היא צמודה אלי ולוקח לה זמן עד שמתחילה ללכת (אפילו כמה צעדים) ולשחק, על דיבור אין בכלל מה לדבר לעיתים לוקח לה אפילו שעה עד "שמשתחררת". אציין שהדבר נכון גם שיש ילדים בבית שאליו הולכים או רק מבוגרים. שאלתי: ממה הדבר נובע? והאם יש צורך להמשיך ברור באיזשהי צורה? תודה ויום טוב