נפילה

תזכורת: אני בת 37, מעשנת כ-20 שנה, קופסה וחצי ליום. לפני חודש וחצי התחלתי טיפול בצ'מפיקס ואכן הפסקתי לעשן (היום חודש בדיוק). הפסקתי לעשן כי התחלתי להשתעל מאוד בבוקר ולהבין שאני צוברת נזקים. התחלתי לפחד, והילדים התחילו לבכות לי ש"אימא, אנחנו לא רוצים שתמותי לנו מסרטן" אפשר לומר שהפסקתי כי הייתי חייבת ולא כי רציתי באמת. כנראה שעשיתי טעות, והפסקתי את הצ'מפיקס לפני שבועיים - בגלל תופעות לוואי (עצבנות עד כדי תוקפנות, עצבות כמעט דכאונית). אני כל הזמן חושבת על סיגריות, בכל פעולה שאני עושה, מרגישה שאני לא "אני" ומסכנה באופן כללי. קשה לי ממש לתפקד ביום-יום (עד כדי הפסדים כספיים של ממש כי אני עצמאית ועובדת מול מחשב - ולא ממש מסוגלת לעבוד כמו שצריך). אני לא מתפקדת כמעט בבית: בעיקר אוכלת (משמנמונת הפכתי לדובונת), ישנה, ומרחמת על עצמי... במקום לשמוח שאני נושמת לרווחה, לא משתעלת ולא מסריחה, אני מרגישה באבל. הבוקר "חגגתי" חודש ללא עישון עם סיגריה (2 בעצם). אני מרגישה שאני נופלת. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו. לחזור לתרופה? - ואם כן אז איך? תחליפי ניקוטין? בכל תחום אחר בחיים אני אדם רציונאלי ואחראי, אבל כשזה מגיע לסיגריות אני נעשית מטומטמת. הצילו!!!!!!

הקשיבי את, גשי לרופא שלך, בקשי שוב צ'מפיקס וכן תחליף ניקוטין, במקרה שלך ניראה שמדבקות בעוצמה בינונית או קטנה יספיקו. ובשום אופן אל תעשני. נסי להתחיל פעילות גופנית, שאינה דורשת משאבים אינטלקטואליים רבים, למשל הליכה מאומצת. את חייבת לפנות זמן לכך. הפחיתי מאוד באכילת פחממות. היי בקשר את יכולה להצליח, דר' אריק שכטר

שוב בהדרגה כמו בהתחלה? ותודה על תשובתך!