דילמה

לפי מה שקראתי, אני מבינה שהטיפול היעיל ביותר לדיכאון הוא CBT בשילוב עם טיפול תרופתי. אני כבר 8 שנים בטיפול דינאמי (לא "חפירות", אלא התמקדות ב"כאן ועכשיו"), הקשר בינינו טוב (סוף-סוף, לאחר הרבה שנים של מאבקים...), המפגשים איתה הם "פסגת השבוע", וקשה לי לראות את עצמי נגררת משבוע לשבוע בלעדיה. מן הסתם הטיפול מועיל בתחומים מסוימים (אם כי עדיין קשה לי להגדיר בדיוק מהם), אבל הוא ממש לא מסייע לי למצוא טעם לחיי ולצאת מהמעגל האין סופי של דכדוך, ייאוש ובכי. תקווה היא מילה שנמחקה מזמן מהלקסיקון שלי, אבל הטיפול הנוכחי לא מצליח להשיב לי אותה. מה עושים ? נפרדים למרות הקושי ומחפשים מטפל אחר? מנסים טיפול נוסף ממוקד יותר במקביל לטיפול העכשווי (ואני יודעת שאין מטפל שלא יזדעק לשמע הרעיון...)? אולי כדאי לקחת הפסקה, לטפל בדיכאון (וברור לי שלא מדובר רק במצב זמני וחולף...) ואז לחזור למטפלת הקודמת?

היי הסיפור שלך לצערי חוזר בוריאציות שונות בפורומים שונים. יש מחדל ששוה בדיקה בקרב הטיפול הדינמי בדכאון. זה הרבה פעמים מקבע אותו ולא באמת נותן כלי התמודדות. שמונה שנים זה המון זמן! זה חיים שלמים שחולפים. ואני מתחילה לחשוב שטיפול דינמי מטרתו- לשמר את עצמו ולהחזיק את המטופל יותר ויותר שנים- אולי יש פה היבט כלכלי מודע/לא מודע. בכל מקרה גם דכאון קשה לפי כל המחקרים יכול להיות מטופל עם סיכויי הצלחה גדולים יותר בשיטת CBT קצרת המועד אז למה לא לנסות? אני מניחה ששירת הברבור תשרה על הטיפול הדינמי בשנים הקרובות. הוא בעייתי לא רק במבחן התוצאה אלא גם בניתוק שלו מהחיים.

שלום לך.ממכתב שלך נראה לי שאת בטיפול כבר 8 שנים וזה משמעותי מאוד עבורך. אני מציעה לך לחזור לטיפול. ניתן לחשוב על שילוב (תרופתי וCBT או שילוב אחר ) . תתעייצי עם מטפל שלך ותחשבו ביחד על המשך הטיפול. בהצלחה,