מוקפת באנשים דכאוניים

שלום, אני בת 35, נשואה ואם לילדים, מרגישה מחנק מטורף. בעלי אובחן כסובל מדכאון קליני, מטופל בתרופות, עם השפעה מועטה. אבי סובל מדכאון לא מאובחן, ואמי מצטרפת אליו, ובצדק. ואני בין כולם מרגישה צורך גדול לצרוח ולברוח. האם דיכאון זו מחלה מדבקת? מלבד כל התמיכה והסבלנות שעלי להעניק, עלי להמשיך ולתפקד עם הילדים ובעבודה (טיפול כזה מצריך הון לא קטן). אני מרגישה שוקעת בעקבות כולם. נאחזת בציפורניים ומנסה לשרוד. מה אפשר לעשות כדי לא להצטרף לדיכאון? תודה מראש

שלום רב, אמנם דיכאון היא לא מחלה מדברת אך אנשים שלוקים בדיכאון בדרך כלל משפיעים באופן משמעותי על אווירה המשפחתית ולעיתים בני המשפחה עצמם חשים מועקה כתוצאה מהקושי הטבעי שלהם להתמודד עם הבן אדם החולה והסובל. במקרים אלו מומלץ לאדם הקרוב או המטפל בבני המשפחה החולים להעזר בעצמו בטיפול פסיכולוגי תמיכתי אשר יאפשר מצד אחד לפרוק את הלחץ ומהצד השני גם לקבל כלים להתמודדות עם האדם החולה.