הפסקה זמנית וחזרה

שלום, המטפלת שלי טסה לחו"ל לשלושה שבועות. אני בן 23, גם ככה לקח לי הרבה זמן לשתף פעולה ותמיד הייתי סקפטי ועכשיו אני פתאום מרגיש שלא בא לי יותר שאין לי כח נפשי שוב להתחיל, ומי ישמע היא בסה"כ טסה והיא חוזרת. אבל מעכשיו אני חושב על זה שאני לא מתכוון לחזור ישר כשהיא נוחתת, שגם אני צריך הפסקה,כאילו אני שואל את עצמי למה זה ככה? אני מבין מאנשים אחרים שאמנם הפסקה זמנית כזו היא משהו מטלטל מעט, אבל אצלי זה חסר פרופורציה. כבר לא בא לי. ואני חושב על זה כל יום. וכבר פוחד מהחזרה ולא יודע להסביר... יש הסבר לזה? יש סיבה? מה קורה לי? למה אני מגיב כך?

שלום. בטיפול באים לידי ביטוי הרבה רגשות שקשורות לחחים של האדם ולקשר שלו לדמויות חשובות בחייו, כמו הורים, מישפחה ועוד. חשוב לשוחח על זה עם המטפל פרופ לאון גרינהאוס