הדיכאון שלי ממשיך ולא נגמר

שלום כתבתי כאן בימים האחרונים שהפסקתי להשתמש בכדורים נגד דיכאון (סרנדה), כי הרגשתי שזה משפיע עליי בצורה לא טובה. מיום ליום התחלתי להרגיש שיפור במצב הרוח, אבל ברגע שהגעתי להתמודדות לא פשוטה בחיים, פתאום התחלתי לחשוב שהבעיה לא הייתה הכדורים, אלא אני. התחלתי לחשוב שפשוט הדחקתי הכל. חשבתי לעצמי שהמצב השתפר רק בגלל שנמנעתי מהתמודדות וישבתי בבית ולא התמודדתי עם עבודה או עם משהו קשה. התחלתי להיזכר בכל מינה סיטואציות מן העבר שהרגשתי רע, שחשבתי על המוות. הבעיה שלי שאני נמצא במצב מאוד קשה מבחינה פסיכולוגית, אני ממש מעורער ולא בטוח אם הכדורים הם הבעיה, או שהבעיה היא פשוט בראש. אני מצטער אם כתבתי כאן פוסט ארוך יחסית, אני פשוט ממש לבד, אין לי כמעט אנשים שאני יכול להתייעץ איתם, ואני מרגיש די לבד. המשפחה שלי לא ממש מקשיבה לי, ובמקום לקבל אוזן קשבת, אני מקבל תגובות זועמות שרק פוגעות לי בביטחון, במקום לקבל הבנה ועזרה. הגעתי למצב שאני לא יודע מה עושים מכאן. אני מרגיש שכאילו כל החיים אני מנסה להדחיק את הבעיה שלי, כל פעם אני אומר לעצמי מחדש "הפעם אני אעבור את זה", אבל הבעיה שכל פעם שמגיעה איזו התמודדות קשה אני נופל שוב לתוך הייאוש. מה עושים?

שלום. אתה נשמע מאוד לבד במצבך. כדי לך לפנות להערכה וגם בהמשך לטיפל של שיחות. תהליך זה יעזור בהחלטה על הדרך הטיפולית הטובה עבורך. במידה וזה אפשרי לך מטפלים במיינד קליניק יוכלו לעזור לך. פרופ לאון גרינהאוס www.grunhaus.co.il www.mindclinictlv.co.il 036962745 036962733

מצד אחד הצלחתי להוציא את עצמי מהצב הרע (בזמן שכתבתי את הפוסט), אבל מצד שני אני יודע שזה יכול לחזור. אני אחכה קודם לתור הקרוב שלי אצל הפסיכיאטר, ואנסה להתייעץ איתו. אחר כך אני אפנה להערכה ולמיינד קלינק. אני לפעמים חושב שמסגרת מסוימת יכולה לעזור לי, ככה שאני אהיה פחות לבד ופחות יתעסק בבעיות שלי. אני עדיין בספק אם הכדור עשה לי משהו רע, או שהבעיה נמצאת בי.