הרגשה רעה כבר המון זמן

היי אני בת 16 ואני כבר המון המון זמן מרגישה נורא, אני לא יודעת כבר מה להגיד איך לתאר את ההרגשה שלי ת אני לא יודעת מה עובר לי בראשת עוברים לי דברים כלכך לא היגיוניים לפעמים שאני אפילו חושבת שאני אולי איזה חולת נפש. אני כבר כמעט שנה בהרגשה הנוראית הזאת, אני לומדת בפנימיה, וכשאני בפנימייהת אני לא פעילה בכלל , אני לא אוהבת לעשות את הדברים שהם עושים, אין לי חשק לאכול, אין לי חשק ללמוד, המחשבות לגבי העבר האלים של אמא שלי מציפות אותי, ואני לא מצליחה להתרכז בשיעורים, זה פשוט לא מעניין אותי אני לא רוצה לא טורחת להקשיב או ללמוד. כבר כמה פעמים כתבתי מכתבי התאבדות ושמרתי אותם לעצמי כי כל פעם התחרטתי מחדש על לעשות את זהת הגעתי למסקנה שאולי יש אי שם איפשהו מישהו שיכול לעזור לי, אני מספרת למשפחה שלי וליועצות שלי בבית ספר על ההרגשה שלי אבל אף אחד לא לוקח את זה רציני , חושבים שזה סתם תקופתי וזה יעבור לי והאמת שגם אני חשבתי שזה תקופתי וזה יעבור לי אבל זה לא, כל פעם שאני מנסה לעשות דברים כדי להוציא את עצמי מזה פשוט אין לי חשק ואני מעדיפה לזחול לתוך המיטה ולבכות, כל הזדמנות שיש לי להיות לבד אני פשוט מתפרצת בבכי ולפעמים אני אפילו לא יודעת על מה , ההרגשה הנוראית הזאת שתמיד אני מרגישה , אני רק מחכה שהיא תעבור , תמיד שואלת את עצמי , למה זה קורה למה אני מרגישה ככה מאיפה זה נובע ולמה זה לא עובר כבר? כל בוקר קמה בלי חשק לחיות בלי חשק לעשות דברים רק לחזור למיטה ולישון לחלום, לא מצליחה להסתכל על העולם בצורה טובה, אני לא מוצאת דברים טובים, לא מוצאת דברים שמשמחים אותי, לא מוצאת תחביבים או תחומי עניין שאולי יצליחו להוציא אותי מההרגשה הזאת, כבר התרחקתי מחברים שלי אני בקושי יוצאת מהבית, ואם זה לצאת זה רק להוציא את הכלבים וזה היה פעם משהו שהייתי נהנת ממנו עכשיו אני רק מוציאה אותם 5 דקות כדי לחזור לשבת מקופלת בספה ולראות טלויזיה, כל דבר מעצבן אותי, כל מי שעובר לי בזווית לא נכונה אני יכולה לצאת עליו, חברים שלי כבר קוראים לי ממורמרת , כל דבר מעליב אותי כל דבר אני לוקחת קשה כל דבר גורם לי לבכות, עוברות לי מחשבות חולניות בראש על מוות והתאבדויות ואיך לעשות את זה בצורה הכי פחות כואבת , הגיע מצב שכבר אפילו אני חושבת שאני שמנה, איך זה קרה? תמיד אהבתי את הגוף שלי, תמיד אהבתי את איך שאני נראת, עכשיו אני לא יכולה לסבול את איך שאני נראית, יש לי ערך עצמי כלכך נמוך ותמיד היה לי בטחון ושמחת חיים, כל יום הייתי מחייכת כל יום הייתי שמחה , איך פתאום הגיע מצב שאני בוכה כל יום , מסתגרת בשירותים או מתחת לשמיכה ופשוט בוכה במשך שעה ,אני לא בקשר עם אמא שלי ולא בקשר עם אבא שלי, אמא שלי חולת סכיזופרניה ואבא שלי מעדיף את אישתו , אז אני פשוט חיה עם דודה שלי שגם אצלה אני מרגישה שאני מציקה, אף אחד לא מאמין שאני מרגישה ככה תמיד חושבים שזה זמני וזה יחלוף אבל זה לא עובר זה פשוט לא! אני לא יודעת כבר למי לפנות למי ללכת לדבר, ואין לי כסף לפגישות עם פסיכיאטרים או פסיכולוגיים , כל הזמן אני מרגישה לחץ בראש וכואב לי הראש ואני עייפה וכאבי עיניים . פשוט הרגשה מגעילה . אני לא יודעת כבר מה לעשות נמאס לי

שלום. מצטער שאני לא משיב לך. זה פורום למבוגרים. עליך לפנות לפורום של פסיכיאטריה של המתבגר. פרופ לאון גרינהאוס מיינד קליניק www.grunhaus.co.il www.mindclinictlv.co.il 036962745 036962733