משבר נפשי

שלום, אני חיילת לקראת סוף השירות שלי. את תחילת דרכי כחיילת התחלתי בקורס מסוים שמסיבות שונות הודחתי ממנו, התקופה של אחרי ההדחה לוותה בחרטה גדולה מאוד,תחושת פספוס ובעיקר תחושת אשמה ורחמים עצמיים. אחרי שהבנתי היכן טעיתי, עברתי שינויים פנימים רבים.. החלטתי לצאת לקורס נוסף, בשל הנתונים הגבוהים שלי התקבלתי לקורס בכיר ויוקרתי מאוד בצה"ל, אך עקב שברי מאמץ ועומס יתר על הגוף שלי כדי לעבור את מבחני הכושר - הודחתי באמצע הקורס אחרי שכבר עברתי לא מעט כדי להגיע אליו. התחושה עכשיו היא נוראית. אני יודעת שזה נשמע לגיטימי.. אבל אני כ"כ מכירה את עצמי ויודעת מתי זה לגיטימי ומתי לא. אני מרגישה שאני לעולם לא אגיע לשום דבר בחיים.. רציתי ללמוד פסיכולוגיה אחרי הצבא, אבל אני לא רוצה אפילו לחשוב על זה כי אני כ"כ בטוחה שלא אצליח לסיים את הלימודים. שני הכישלונות הללו לא היו היחידים, במהלך השנים האחרונות קרו המון מקרים שהתחלתי בדברים מסוימים ולא סיימתי אותם-לעיתים בגלל שוויתרתי לעצמי ולפעמים בגלל שוויתרו עליי. אוסף הכישלונות הזה,בעיקר האחרון בצבא- גרם לי להפסיק להאמין בעצמי, אני כבר לא יודעת למה אני מסוגלת ולא מכירה את היכולות שלי, כאילו אני אדם זר לעצמי. כל ה"תבנית" שהייתה לי, "העצמי הריאלי" שלי נעלמו לגמרי. כל שאני יודעת זה שאני צריכה להישאר במצב סטטי ופסיבי, של חוסר עשייה כדי לא לצבור אכזבות נוספות. איך ניתן להתגבר על התחושות האלה? ועל הפחד להתחיל במשהו חדש? אני לא רוצה לפנות לטיפול, כי אני יודעת שלמרות כל האמירות החכמות, המקצועיות והמשכנעות - שום דבר לא יעזור לי לקבל את עצמי בחזרה. אודה לתשובות..

שלום. החיים הם לא פשוטים. כולנו אוספים כשלונות כאלו או אחרים בדרך. הדבר החשוב ביותר בהתמודדות עם קשיים אלו הוא "מה שהאדם חושב". אם הוא מגיע למסכנה שהוא "כישלון" כך הוא אחיה. אבל עם הוא חושב שהוא יכול אז הוא קם ומנסה שוב. בן אדם צריך להציב לעצמו יעדים שהוא יכול להשיג. במידה והוא קובע לעצמו יעדים נמוכים מאוד אז גם הוא לא אהיה מרוצה. מה לעשות ניסית אבל שיברי המאמץ הורידו אותך מהקורס. זה לא אומר שום דבר על מי את (כמובן את כנראה קובעת אחרת-את זה עליך לשנות מייד) זה רק אומר שהגוף שלך לא היה בנוי למאמץ הזה. אני בטוח שיש הרבה דברים את יכולה להצטיין בהם. צאי לחפס אותם. פרופ לאון גרינהאוס מיינד קליניק www.mindclinictlv.co.il 036962745 036962733