ארוך אך קריטי עבורי

שלום לכולם אשמח לתמיכתכם או ייעוץ. אני בחור בן 27, נולדתי לזוג הורים עיוורים, כל חיי הילדות והנעורים טיפלתי וסייעתי להם והייתי ילד שקושם כל דואג אחר כך דואגים לו. ההורים לא הסתדרו שניהם עיוורים וכל אחד עם המטען שלו והיו הרבה מריבות ודברים קשים בבית, הוריי התגרשו כשהייתי בן 16 אבא עזב לסבתא ונשארתי לגור עם אמא ואחותי. כחצי שנה לאחר הגירושים אמא חלתה בסרטן, קיבלתי את זה קשה ובשנים הלאה תימרנתי בין הבגרויות, בין השירות הצבאי ובין העזרה והטיפול באמא ואבא (בעיקר אמא). אמא נפטרה בשנת 2006 כחצי שנה לפני שיחרורי מצה"ל בעודי לידה במיטה באיכילוב ממרר בבכי וזעקות שבר על אובדנה. כביכול התגברתי על מותה והמשכתי בחיים אך כל 6 השנים האחרונות אני תקוע וזה מתבטא כך: אני לא מצליח להחזיק לאורך זמן במקום עבודה, מתחיל ואחרי חודשיים נעלם(יש לציין שאני במצב כספי קשה ללא עזבונות או חסכונות), מתחבר מאוד לילה ולא מצליח לקום בבוקר ולתפקד כראוי, נטייה קלה(מציין קלה) לשתייה חריפה בעיקר בירות, ומן נטייה לעצבות. בשנה וחצי האחרונה קרו לי מספר טראומות, הקשר שלי עם המשפחה המורחבת מצד אבא נותק עקב כך שדרשו ממני לטפל בו ושיגור איתי ויעזוב את סבתא, כך נוצר מצב שהם לא התעניינו במצי, בחובות שרובצים עליי ובזה שאני גר באותה דירה שנולדתי אומנם אך זה דיור ציבורי ואני לא יכול כרגע להכניס אף אחד עקב חוב. הם פשוט שמו את אבא שלי פה ולא התעיינו במצבנו. לאחר חודש אבא חזר לסבתא, אך לי נשארה צלקת מהמשפחה. בהמשך אחותי שחזרה בתשובה והתחתנה עם חבדני"ק, פגעה בי עמוקות, יצרתי איתה קשר לגבי החוב המשותף שלנו בדירה, היא ניתקה את הטלפון, באותו יום הגעתי לדירתה לדבר איתה ועם בעלה, לא עבר דקה בעלה הגיע עם חבר שלו ושפוט הכניסו לי מכות, היא גם הזמינה ניידת ואמרה לשוטרים שאני מטריד אותה, ואני מוצא את עצמי בוכה לך שואל "מה קרה?" "למה"...חזרתי הביתה בוכה עצוב ולא מבין את המערכה אליה נקלעתי...לא אוכל לסלוח לאחותי בחיים. כ4 חודשים לאחר המקרה עם אחותי אבא שלי ניסה לשים קץ לחייו, החיים שלו אצל סבתא בלתי נסבלים, הוא התקשר אליי "אביב, בלעתי כדורים" וכל השלושה ימים לצידו באיכלוב לא אחותי ולא האחים שלו התעניינו במצבו או שאלו אם אני צריך עזרה. ועכשיו אני מגיע ללב ליבו של הסיפור, בכל השנתיים האחרונות ליוותה אותי אהבת חיים בחורה מדהימה שאהבה אותי ואני אותה, במהלך השנתיים היא ירדה במשקל כ30 קילו ועברה תהליך שהיא טוענת שהוא גם בזכותי כי עזרתי לה בתמיכה לרדת במשקל וישבתי לה על הראש בקטע הזה, לימים מסתבר שזה חנק אותה. הייתה לנו אהבה ענקית, נתתי לה את הנשמה למרות כל הצער שעבר עליי בשנים האחרונות, לא הזנחתי אותה אך גם לא ריגשתי והפתעתי ואולי לקחתי גם כמובן מאליו. בחודשים האחרונים היא הייתה מתפרצת עליי שאולי זה לא זה, היא הייתה נפגעת אם הייתי מעיר לה משהו על הדיאטה וכיום אני מצטער על זה. ניסיתי לשמור ולתמוך בה אך היא רצתה ללכת, רצתה להשתחרר מהמערכת יחסים הזאת, מכל הבלאגן ומהחנק שהרגישה ואולי מי יודע לחוות אחרים. היא תמכה בי כל השנה וחצי האחרונות והייתה השמחה שלי לקום בבוקר, עכשיו אני שבור לחלוטין, בוכה מחצית מהיום ובשאר מקיא את נשמתי, לא מסוגל לצאת החוצה וגם קשה לי להישאר בבית "קן האוהבים" כפי שקראה לזה. אם בשנים האחרונות לא מצאתי את עצמי היה לי קשה למצוא ולהחזיק עבודה כרגע קשה לי פי אלפיים, אני לא יודע מה לעשות, אני במצוקה ענקית. אשמח לשאלות מכם וייעוץ תודה אביב

היי אביב, מכתבך מאוד מרגש ונוגע ללב. נולדת למציאות מורכבת ועברת חיים מאוד לא פשוטים. עם זאת, אני רואה שיש בך כוחות ומשאבים פנימיים חזקים מאוד. מאוד ריגשה אותי הנתינה שלך לקרובים, יכולת לטפל ולתמוך באדם אחר. הדרך שבה טיפלת ועזרת להוריך וחברתך מאוד מרשימה. עברת משברים והתגברת עליהם. כעת הינך מתמודד עם משבר נוסף שהוא פרידה מהחברה שהיא אהבת חייך ואדם קרוב. נשארת לבד. אתה לא כותב אם יש לך חברים נוספים שיכולים לעודד, לחזק ולתמוך בך? האם פנית לעזרה סוציאלית בקהילה? אתה נשמע בחור חזק שמסוגל להתמודד עם מצבים קשים בחייך. כל משבר הוא מחזק את רוחנו ומהווה הזדמנות לצמיחה אישית. נסה להבין אילו כוחות פנימיים עזרו לך להתגבר ולהתמודד בעבר? תשתמש בכוחותייך על מנת להתגבר גם היום. במידה ובינך מרגיש שקשה לך להתמודד לבד פנה לעזרה מקצועית בקהילה (עובדים סוציאליים, רווחה, טיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים וכו). לבי איתך, חזק ואמץ, אני כאן בשבילך, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT  "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733