אני לא יודעת מה קורה לי

אני חושבת שיש לי בעיה, והיא גדולה ומורכבת ואני לא מצליחה לעזור לעצמי ובטח שלא לבקש עזרה, אני לא מסוגלת. אני לא שמחה, בכלל, אף פעם. אם הייתם מכירים אותי בחיים לא הייתם מתארים לעצמכם בכלל שאני כזאת, יש לי את כל מה שאני צריכה, משפחה אוהבת תומכת ומחזקת, חברים וחברות, הישגים, חיי חברה, אני פעילה ועושה ונותנת ומקבלת המון ואורה ומתעניינת ושואפת הכל. אבל יש משהו שאין לי ואני לא מצליחה בכלל להתחיל לתאר אותו זה לא משהו מסויים זה מועקה ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת שנבנות ומתמקמות אחת אחרי השנייה עד שזה מגיע למצב שזה מרגיש פתאטי, למה לחיות? אני רוצה לחוות את כל הנאות החיים אני רוצה להיות שמחה מעומק ליבי אני רוצה לתת ויש לי כל כך הרבה לתת ולהשיג ולחוות ולבנות בחיים. אבל שוב.. חסר לי משהו בפנים, אין לי משהו שמניע אותי ועוזר לי לעבור יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום... אני כן צוחקת ואני כן מבלה ואני גם הרבה בבית עם המשפחה המדהימה שלי... אבל המצב שלי הולך ומידרדר מיום ליום, כל כך הרבה דברים קורים לי בתקופה הזאת כל כך הרבה אפשרויות וחלונות נפתחים ואני לא פה! אני לא פה כבר מכתה ח' מאז ההפרעות אכילה שלי (שאגב הם בסתר עד היום- אין אפילו חשד לאף אחד וזאת אך ורק אשמתי או הצלחתי, ולא אני לא רזה בכלל אני במידה רגילה + אחרי המון עליות וירידות ללא הפסקה)שהתפתחו כבר ממזמן להפרעה נפשית לדעתי.. אני מרגישה שונה, אני לא מרגישה שייכת לשום דבר אני לא מרגישה אחת מכולם ואין שום סיבה לכך! אני משתגעת בתוך תוכי ואני לא מסוגלת להיפתח לאף אחד, אף פעם לא נפתחתי, אף פעם לא סיפרתי את הרגשות האמיתיות שלי לאף אחד! אפילו לחברה הקרובה ביותר שלי שכל הזמן חושדת ודואגת לי, אבל היא לא יכולה לעזור לי. אני לא מצליחה לכתוב ביותר ספציפיות את הבעיה שלי ולקח לי זמן רב להגיע למצב הזה שאני מכירה בזה שיש לי בעיה. אשמח לשמוע עצות או שאלות ממומחים, כמובן דרך האתר, הדרך היחידה שאני מסוגלת לא להיות צבועה בה.. תודה רבה על הזמן של מי שקורא את זה, בבקשה תגיב/י

שלום לך, אני שומעת שאת מתפקדת מבחינה חיצונית, יש לך חברים ומשפחה תומכת. אך בתוכך את מרגישה שומה ולא שייכת. את מודעת לכך יש בעיה שמפריעה לך לחיות חיים טובים, איכותיים, מאושרים ומספקים. את גם מודעת שעליך לטפל בה. אם זאת את מתקשה להיפתח, את מסתירה את הפרעת האכילה ואת רגשותיך אפילו מהאנשים הקרובים. לפעמים דווקא יותר קל לשתף אדם זר שלא קשור לחייך. אני מאוד ממליצה שתני לעצמך הזדמנות. נסי לפנות לעזרה מקצועית. בשיחות עם פסיכולוג / ית תוכלי לקבל תמיכה רגשית, תתחזקי, תשחררי מתענים ותתקדמי לקראת המטרות שאת מעריכה כחשובות לך. נוכחת לדעת שאם אתלט מטפלת בעצמך הבעיות חא נפתרות. נסי מספר מגישות עם פסיכולוג / ית הרי שלא תפסידי כלום רק תרוויחי. חזקי ואמצי! אני כאן בשבילך, בברכה,  ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT  "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733