התמודדות עם משברים ודיכדוך

היי :) מזה מספר שנים שאני עוברת תקופות לא פשוטות ומשברים לא קלים... המזל שלי הוא שאני מלאת תקווה ואינני מתייאשת בקלות. עברתי, ואני עדיין עוברת דברים לא פשוטים. כמו שהרבה אחרים מרגישים, גם אני מרגישה שהמשפט "צרות באות בצרורות" נאמר עלי. אני עוברת משברים כמעט בכל תחום אפשרי והכל בבת אחת ואני לא יודעת איך להתמודד עם כל דבר בנפרד, קל וחומר להתמודד עם הכל יחד. כבר הגעתי למצב בו לא ראיתי עתיד, לא ראיתי טעם להמשיך כי הכל הראה שאין לי עתיד ששווה להילחם עליו. או עתיד כלשהו. הרגשתי ממש מיותרת בעולם. כמעט ולא היה לי דבר בעולם, ולא היה לי שום אמצעי איתו יכלתי לעשות עם עצמי משהו. הגעתי למצב בו חשבתי על דרכי התאבדות ובחנתי באיזו דרך הכי פחות אסבול. חשבתי על כדורים אבל הבנתי שהסיכויים להשאר בחיים אחר כך הם גדולים ולא שווה לקחת את הסיכון. אף על פי שלא היה איכפת לי לנסות.... אבל החלטתי לתת הזדמנות לעצמי, לחיים חדשים למרות הכל. והבטחתי לעצמי שאם באמת לא ילך אז אני תמיד יכולה להחליט להתאבד שוב. כיום, אני בחורה בת 20, שחיה לבד, ללא חברה ומשפחה.... ללא אמצעים כלל. גרוע מכך- עם חובות... יחסית לא גדולים אבל זה נגרר מחודש לחודש ואיני יכולה לרכוש שום דבר, בקושי רב אני מצליחה לקנות מזון.... יש לי משפחה אבל כאילו שאין לי. כמו בכל משפחה אצלנו לכל אחד יש את הדיעה שלו, רק שאצלנו לי יש את הדיעות השונות מכולם ואצלנו לא יודעים לקבל דיעות שונות בין בני אותה המשפחה מה שגרם לריחוק וניכור בנינו על אף היותנו משפחה. מה גם שמשפחתי היא משפחה דתית. אני בחרתי שלא לקיים את כל מצוות היהדות כי יש דברים שקשים לי ולמרות שכיום אני כן אדם מאמין וכן שומרת על עיקרי המצוות כמו שבת וחג, תפילות וברכות, ועוד, הם מחשיבים אותי כחוזרת בשאלה וכמורדת בבית וזה פןער תהום עמוקה יותר בנינו ובסופו של דבר אני לבד לבד לבד. אני לא מעניינת אותם כל עוד אני לא הולכת לפי הקריטריונים שלהם ולפי הדיעות שלהם. ההרגשה הזו נוראית אני אפילו לא רוצה לתאר אותה. מצבי הכלכלי גם הוא בכי רע כפי שציינתי מכבר.... אין לי אפשרות לקנות בגדים שמתאימים לעונה וכמעט ואין לי מהעונה הקודמת משום שאז עוד הייתי דתיה... כשאני יוצאת החוצה לעבודה או לריצה, אני בדרך כלל לובשת בגדי בסיס או בגדי בית... אלו הבגדים שיש לי. לכן אלו הדברים היחידים שמוציאים אותי מהבית. עבודה- כדי לצאת מהמצב הזה ולהתקדם הלאה בחיי וריצה כדי להרגיש טוב עם עצמי ולהתעודד מנפלאות הבריאה-אני רצה לאורך חוף ים. לפחות שני הדברים האלה קצת מעסיקים אותי, כי בשאר הזמן גם אם אני רוצה אין לי כל כך ראש לקרוא ספר או לראות סרט טוב כי אני לא מרוכזת... אני מנסה להעסיק את עצמי אבל לא באמת מצליחה. בגלל שאני לא יכולה להראות בחברה זה הולך וסוגר אותי בתוך עצמי ואיני יודעת מה לעשות.... אני פחות ופחות מתקשרת עם אנשים בעבודה, מחוצה לה אין בכלל מה לדבר.... וכן חשוב לי, מאוד מאוד, להפתח מבחינה חברתית ותקשורתית ואני לא יודעת מה לעשות. אלו השנים בהן אני מעצבת את חיי וחשוב לי מאוד הפאן החברתי ובעיקר התקשורתי.... אשמח אם תוכל/י לייעץ או להדריך אותי... הן מצוות האתר והן מגולשים.

שלום לך, צר לי מאוד לשמוע על מצבך. לכל אדם קשה להתמודד עם משבר וכשאנו חווים מספר משברים בתקופה ממושכת קשה להתמודד עוד יותר. קשיים כלכליים מחמירים את המצב עוד יוצר. במצבים כאלה כולנו זקוקים לעזרה, תמיכה ועדוד. יתכן וכדאי לחזק מיומנויות של התמודדות עם מצבי משבר. כלים אלה ניתן ללמוד בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT. בנוסף, יתכן ושווה לשקול עזרה תרופתית של תרופות אנטי דיכאוניות. יעוץ פיננסי יכול לעזור לך ללמוד כיצד להתגבר על החובות ולנהל ביעילות את חשבונותך. אם יש לך אדם קרוב שיכול לעודד, לחזק, לתמוך, זה מאוד עוזר. חזקי ואמצי! אשמח לענות על שאלות נוספות , אני כאן בשבילך!  ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT  "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733

ריצה-כדי להרגיש טוב עם עצמי ולהתעודד מנפלאות הבריאה????? נראה לי שכדאי לך לשמוע לעצתה של ד"ר אירנה נתנאל ולקחת תרופות אנטי דיכאוניות,ולנסות להתפלסף קצת פחות...לגבי הפאן החברתי-אם יש לך באמת איזו חברה או חבר טוב שתוכלי להיעזר בו ולספר לו על קשייך זה יעזור לך מאד,מניסיון...זה לא אומר שאם תצאי מהחובות ותהיי מוקפת בחברים יהיה לך טוב,תמיד יש בעיות. לי באופן אישי אין הרבה חברים אבל חשוב להסתכל על האיכות ולא על הכמות. אולי תנסי לגור עם חברה-תבררי אם יש עוד מישהי בסביבתך שמחפשת להתאקלם במקום חדש..זה הפיתרון הכי טוב עבורך נ.ב:אם את גרה לבד תיזהרי לא להסתובב עם כל אחד\אחת..זה מסוכן,ונשמע כאילו את מנסה ליצור קשרים דרך האתר-טעות-את חושבת שאנשים שנכנסים לפורום דיכאון יכולים לתת לך משהו? שיהיה בהצלחה!