הפרעת אישיות גבולית
דיון מתוך פורום דיכאון - אבחון וטיפול
שלום אני בת 58 וסובלת מהפרעת אישיות גבולית. ניסיתי כמעט כל תרופה שקיימת בשוק, חלקן עזרו אך קשה היה לי להתמודד עם תופעות הלוואי. עלי לציין שבעברי 20 שנות בולימיה קשה, והסרוקסט עזר לי לצאת ממנה, עקב הבחילה וחוסר התיאבון, אך כשהפסיק לעבוד התחלתי לנסות אחרות, ואמנם רובן(ביקר אלו המסוססות על סרוטונין ולא נוראדרלין-שעושות בי שמות), עזרו לי לא לחזור לבולימיה, אך גם לא לחיות ..אלא רק לנשום!!! לפני מס. חודשים הפסיכיאטרית שנלחמה אתי זמן רב כדי שאסכים לקחת מייצבי מצב רוח(לאחר שניסיתי למיקטל ועוד אחד ששכחתי את שמו והיה נורא..), הצליחה לשכנע אותי לקחת דפלפט. ואכן הרגשתי שינוי לטובה. גם הנדנדות הנוראות במצב הרוח נרגעו מעט, וההרגשה הכללית היתה רגועה יותר(שזאת מילה זרה במחוזותיי). ברם אולם..הרצון לחיות, הסקרנות(ששכחתי כבר מה זה), החיוניות, הביאו עמם גם את הכייף הגדול ביותר בחיי...האוכל.!!!! וכמובן שהתחלתי לחגוג וזה כייף לא נורמלי(הכייף היחיד שאני מכירה בחיי). אבל כנראה שזה אסור לי(למרות שבכייף הייתי מחליפה 10 שנות חיים(שאולי נותרו לי) של מת מהלך, ב-5 שנים של הסעודה האחרונה. ברם אולם...אין לי כסף לכך, שיני "הלכו" בנגלה הקודמת ומה ששוקם בפי מאז ועוד קיים..לא אוכל לעשות שוב, וגם ברור לי שהגוף שלי היום לא יעמוד זבה הפעם, ואחרי מס. פעמים(בזמנו זה היה מס. רב של פעמים ביום),..אשאר תקועה בתוך האסלה... כמובן שזרקתי מיד את הכדורים וביום אני לוקחת 120מ"ג סימבלטה ביום, אבל זה לא עוזר משהו, וגם האוכל עדיין...נלחם איתי כל הזמן. לאחר כל האורך הזה, מבקשת לדעת, האם מנסיונכם, ומנסיון החברים בפורום, יש המלצות על תרופה/ות שעוזרות להם בהפרעה גבולית, וכמובן גם בבולימיה. תודה
שלום. גישות טיפוליות חדשניות ומאוד יעילות שפותחו במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. בתחום של הפרעת אישיות גבולים היום מובילים שני סוגי טיפול עיקריים: הגישה הדיאלקטית (על פימרשה ליהאן) וטיפול ממוקד סכמה (על פי ג'פרי ינג). הטיפולם מתמקדים בהקניית כישורים ומיומנויות לשיפור יעילות ביחסים בין אישיים, וויסות רגשות, סובלנות למצוקה, שינוי תגובות התנהגותיות, שינוי תבניות חשיבה וכו'. תמשיכי לנסות ועל תתייאשי! אשמח לענות על שאלות נוספות בברכה
ממרום גילי, את בטח מנחשת שניסיתי כמעט כל מה שקיים בשוק מבחינה טיפולית, חוץ מזה שלצערי, כאב נפשי לא מטופל ע"י מוסדות הבריאות בארצנו, כאילו זה אבר קוסמטי שאנחנו "בחרנו" בו, בניגוד לרגל יד וכו'..אי לכך(וזה האבסורד)...מרבית בעיות הנפש לא מגיעות לטיפול רציני כי מרבית הלוקים בהם...במצב כלכלי נורא(והטיפולים יקרים נורא). שאלתי היתה בנוגע לתרופות(גם אין לי סבלנות יותר ל"דבר עצמי לדעת"). האם יש לכם(או פה בפורום) אנשים במצב דומה לשלי, שתרופה או שילוב תרופות(שקיימות בסל כמובן), שעזר להם. תודה
ממרום גילי, את בטח מנחשת שניסיתי כמעט כל מה שקיים בשוק מבחינה טיפולית, חוץ מזה שלצערי, כאב נפשי לא מטופל ע"י מוסדות הבריאות בארצנו, כאילו זה אבר קוסמטי שאנחנו "בחרנו" בו, בניגוד לרגל יד וכו'..אי לכך(וזה האבסורד)...מרבית בעיות הנפש לא מגיעות לטיפול רציני כי מרבית הלוקים בהם...במצב כלכלי נורא(והטיפולים יקרים נורא). שאלתי היתה בנוגע לתרופות(גם אין לי סבלנות יותר ל"דבר עצמי לדעת"). האם יש לכם(או פה בפורום) אנשים במצב דומה לשלי, שתרופה או שילוב תרופות(שקיימות בסל כמובן), שעזר להם. תודה
לא מתייחס, ואתם מוחקים פניות אליו תודה