זכרון מיותר

בחצי שנה האחרונה בזה אחר זה קרו מס משברים משמעותיים בחיי כשהאחרון שבהם ארע לפני חודש וחצי כשהחבר הכי טוב שלי נפטר מסרטן לוקמיה שארבעה חודשים קודם לכן התגלתה . ובהמלכם של הארבעה חודשים האלו היו הרבה קשיים להתמודדות שלו ואף דיבורים על התאבדות שלו ואני שגם כך לא במקום יציב בחיי תכננתי לבצע מעשה איתו, רצה הגורל ויום לפני הפגישה הגורלית (הוא כבר היה מצב סעודי) איבד את הכרתו ומשם הדרך מחוצ לעולם הזה היתה סלולה, עבורו, והאובדן הוא קשה אין ספק ואני שהאמנתי ככ בגלגול נשמות מוצאת את עצמי פתאום מחפשת אותו ובעצם איזה גלגול ואיזה נעליים?אולי באמת הכל סתם כדי שלא נחשוב שיש סופ? אבל אין יותר א הוא איננו הדבר הזה שהיה הוא פתאום ככ חסר משמעות ואני מנסה עכשיו גם לנתק את הזכרון שיש לי מכל השנים האלו, וכאן אני מבקשת אולי עוד חוות דעת - הרי מה נותן לי כל הזכרון הזה על הכלום הזה? כאב ודמעות על משהו שממילא אין לו ערך?<! מה זה הזכרון הזה בכלל? אין בו שום תועלת וטוב ייהיה אם אוכל לגרום לו להעלם הלא כך?

שלום לך, צר לי מאוד על אובדנך. אין חוויה כלל אנושית יותר, מאשר לאבד אדם יקר ואין תגובה נורמלית ומתאימה לכך יותר מאבל. כל אדם מתמודד עם אובדן בדרכו שלו. הדרך בה את מנסה להתמודד מעידה על קשר משמעותי שהיה לך עם חברך. לצערי, אין דרך להעלים זכרונות, אלא ההפך, ככל שאת מנסה לשכוח הזיכרון רק מתחזק. אני מאוד ממליצה לך לעזר בתמיכה מקצועית על מנת ללמוד דרכים יותר יעילות להתמודדות. אבל דורש זמן ויש זכרונות שכדאי לכבד. אני ממליצה לך לנסות למלא את חייך בעניין משמעותי עבורך שיפנה את ההתמקדות שלך בדברים אחרים. על ידי כך, את פחות תיהי שקוע בזכרונות. כדאי מאוד לעזר ביעוץ וליווי מקצועי. תודה על פנייתך לפורום, אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה,