רגרסיה בגמילה

שלום, בני בן 3 וחצי. בגיל 2 ו-8 נגמל מטיטולים ביום (בלילה לא). הגמילה עברה בקלות. הוא היה הולך בשמחה לשירותים ורץ ומודיע בשמחה בכל פעם שצריך. אף פעם כמעט לא היינו צריכים להזכיר לו לעשות פיפי. קקי היה תמיד מעדיף לעשות שנוכחות שלי או של בעלי בבית. כ- 3 חודשים לאחר מכן התחיל גן חדש. עבר שם משבר והיה לו מאד קשה בחודשים הראשונים. זה מיד התבטא בגמילה. תחילה רק בגן ואח"כ גם בבית. היה בורח לו המון והיינו צריכים כל הזמן להזכיר לו וממש לקחת אותו לשירותים. נדיר שהיה מודיע מיוזמתו. לאחרונה חל שיפור בבית - מודיע יותר אם כי לפעמים אחרי שכבר הרטיב במעט את התחתון (ממש כמה טיפות). אבל בגן המצב ללא שינוי והוא קשה. הילד מסרב בתוקף לעשות שם פיפי בשירותים. הוא פשוט מתאפק. בצהריים שמים לו טיטול בזמן השינה ואז הוא מתרוקן. אם לא מצליח להתאפק - פשוט מרטיב במכנסיים. כשאני לוקחת אותו בגן לשירותים הוא עושה ללא בעיה אבל אם הגננת תיקח אותו הוא יעמוד ולא יצא כלום. ניסינו הכל - שילך עם הגננת (אותה הוא אוהב), עם חבר, לבד, ניסינו לתת פרסים קטנים או מדבקות וניסינו גם משך תקופה לא קצרה פשוט לשחרר ולא להתעסק עם זה. אבל כאמור שום דבר לא עוזר. אני לחוצה מאד שכן בשנה הבאה ילך לגן עירייה ושם הרבה פחות סובלניים כלפי תופעת ההרטבה, מעבר לכך שבגילו זה כמובן לא צריך להיות כך. ברור שמדובר במשהו פסיכולוגי אבל איך אפשר לעזור לו ? בלילה עוד לא ניסינו לגמול כי לא רצינו להעמיס ולהקשות עליו. אנחנו חושבים לקראת הקיץ להתחיל - האם זה נכון ? פשוט להעלים את הטיטולים לגמרי וזהו ? תודה