דעתכם האישית לגבי השיטה בארץ לגבי מרכזי המתדון\סבו

לכול מי שמכור לסמים שזה דבר נוראה ולכול מי שיש לו קשר למכור כגון משפחה ,חברים (נדיר שיש חבר אמיתי למכור שם הכול אינטרס סביב הסם ) נסו לעזור בכול דרך אפשרית לאותם אנשיים בדרכים כגון.אישפזיות,קהילות טיפוליות.ורק כשאין בררה אבל באמת כשאין ברירה וכול הדרכים מוצו הפנו למרכזי גמילה(יותר נכון תחזוקה) במתדון\סבוטקס השיטה של מישרד הבריאות ,והרשות למלחמה בסמים ,במתן טיפול במתדון\סבוטקס היה קבלת שקט תעשיתי ולא באמת לההתמודד עים הבעיה שהי עזרה בשיקום אינני מאשים אף אחד,אך מנסה להבין את השיטה. ולבדוק אים אפשר אחרת .נכון שמטופלים במתדון מעורבים פחות בפשעיה (בדוק ומוכח) ולרוב אינם מזיקים לחברה (וטוב שכך )אך אנשיים הלו הופכים עים השניים לרובוטים מהלכים של משרד הבריאות,ושל החברה שגם אים אינם מזיקים אין הם מועילים לעצמם ולחברה ולמה כוונתי! על פי השיטה המקובלת בארץ על מטופלי מתדון להיתיצב שלושה פעמים בשבועה במרכז לו הם שייכים.הקוב למקום מגריהם. ומיכיון שכך נשלל מהם החופש לנוע בחופשיות לטייל ולבקר מישפחה או לצאת לנופש של מ"ס ימים הרחק ממרכז הטיפול לו הם שיכים ובעיקר והחשוב מכול האפשרות לעבוד ולא להיתמך ע"י הביטוח הלאומי מיפני שאליהם להתיצב יום כן יום לא במרכז החלוקה. נכון שיקומו אלו שהתענו שהם גרמו זאות לעצמם !אך טענה זו לא מדויקת כיום מוכח מעבר לכול ספק שהיתמכרות הי מחלה . כיום במספר מדינות מערביות המטופל מקבל טיפול חודשי (מותנה במתן שתן נקי מסמי רחוב)וחופשי לעשות כרצונו וגם לעבוד ואכן רבים עובדים ומנהלים אורך חיים תקין וחיי חברה רגילים וחיי מישפחה .טעות הי לחשוב שמטופלי מתדון מסוממים או נימצאים בתחושת אופוריה שאותה מקנה השימוש בסמי רחוב,ולא ניתן לסמוך אליהם במקומות עבודה .המתדון בסך הכול ממלא את תחושת הריקנות .ואת הצורך הפיזי של הגוף הזקוק לאותו חומר סינטתי לשם תיפקוד תקין ,יתרה מיכך המתדון והסבוטקס מכילים חומרים שחוסמים את קליטתם של כימיקלים הגורמים לתחושת אופוריה הנימצאים בסמי רחוב.כך ששימוש בסמי רחוב על ידי מטופלי מתדון הוא בזבוז כסף נטו.ולכן אינם מבצעים פשעים למימון סמים שלהם הם אינם זקוקים. בעניי (גם אים יש החושבים אחרת וטוענים שיש לעשות אלף אלפי הבדלות)מטופל במתדון \סבוטקס שמוכיח ששתניו נקיים מסמים כמהו כחולה סוכרת הזקוק למנת אינסולין למתרות ריפוי. כמובן שיש להוצאי מיקרים של שימוש לרעה כגון סחר וכו.. אני מיתכוון למטופל שעונה אל כול הקריטריונים לקבלת טיפול חודשי כך יטב לו ולחברה כולה .כיום מטופל במתדון אינו יכול לעבוד ,ולא כי מיבחינה פיזית או מיבחינת כישורים איננו יכול לעבוד אלה מיכיוון ששום מקום עבודה לא היה מוכן לקבל עובד ששלושה ימים בשבועה יעדר מההבודה ,או במיקרים נדירים רק יאחר בימים בהם הוא אמור להיתיצב לטיפול. העלתי את הנושאה במטרה לקבל דרך התגובות כאן איזה שהי אינדיקציה (כמובן לא מדעית ולא סטטיסתית )מה הציבור חושב .לגבי מתן טיפול חודשי לאנשים הלו העומדים מקריטריונים שיוצבו להם.ולעזור להם להישתלב שוב בחיי החברה ובשוק העבודה . אני אישית מכיר אנשיים מוכשריים שמטופלים במתדון ועובדים רק כי היתמזל מזלם והעסק המישפחתי מוכן לספוג את איחוריו בימים הלו אך מה לגבי מוכשרים אחרים שלהם אין את אותו המזל אך בסך הכול רוצים לעבוד רגיל ללא שום קשרים אלה על פי כישוריהם?? בתודה מראש לכול המגיבים כול תגובה תיתקבל בברכה ותעזור לי אישית להסיק מסקנות ולגבש דעה מוצקה בעניין או אולאי להאיר לי הבטים אחרים לבעיה שאנני מודעה להם..

שלום לך, התשובה היא לא פשוטה: אני אנסה לקצר. 1. מתדון לא חוסם שום השפעות של סמים אחרים (יש לא מעט משחקים בעניין - אני מטפלת מספיק שנים במכורים כדי להצהיר זאת. 2. מי שמיוצב מספיק זמן והוכיח את התהליך לאורך זמן מקבל את הסם לכל השבוע, לפי ההחלטת המסגרת. 3. יש אנשים שלא יכולים להגמל מסיבות כאלה או אחרות וזוהי דרך מקובל ולגיטימית להעבירם תהליך שיקום. התהליך הוא אנדיווידואלי ומותאם למאפיינים של המכור עצמו ושל המסגרת בה הוא בחר להיות מטופל. אני ממליצה לך לפנות למסגרת ולהתייעץ עם אנשי מקצוע. תהליך טיפול מטרתו להחזיר את המכור למסגרת, גבולות. אחד מהמאפייני ההתמכרות הינו פריצת גבולות מוחלטת ולכן התהליך הוא כ"כ חשוב. נכון זולא שיטת טיפול פפולרית, אך היא בין הוותיקות ובדוקות - מדעית וסטטיסטית-גם הפיקוח הוא הדוק ביותר. במה הכי מופשטת, מחלקים למכורים סמים, אי אפשר לא לצפות לקצת אקשיין, נכון? בהצלחה

מהו המינון הניתן למטופלי התמכרות לסמים בתחליף הסם מתאדון החל מהמינון המינימאלי וכלה במכסימאלי . וכיצד יכול לדעת מטופלבאיזה מינון הוא מטופל כעת.