היי

היי .. אני בת 24 מכורה לאלכוהול אחרי שנה נקיון חזרתי פחות או יותר לשתות ותכלס קניתי היום בבוקר בקבוק סמירנוף ואימא שלי תפסה אותי והחליטה שנגמרו לה החיים בקיצר דרמטית רצחח. אני מבינה אותה באמת שכן אבל הדרמות שלה רק גורמות לי לרצות לשתות יותר כל יום שעובר פשוט מגביר את הכמיהה שלי לאלכוהול .באמת כבר נמאס לי מעצמי ומהשטויות שלי אולי באמת מגיע לי למות כבר . 7 ימי אבל ואין יותר שום הרס אחרי . אני לחא מבינה למה לא לעודד מכורים לרצות להתאבד זה סוג של המתת חסד עם כל הסבל שהם גורמים לעצמם ולאחרים . בתכלס לא גרמתי יותר מדי סבל הקרובים אלי סובלים מלראות אותי מזיקה לעצמי וגם את זה אני צריכה לקחת למצפון שלי כאילו ראבק שיעזבו אותי בשקט כברר.

לוליטה שלום. מישהו שהכרתי פעם אמר : "התאבדות זו טעות היחידה שאי אפשר לתקנה" אני מבינה שרע לך, ואת מרגישה אבודה ומבולבלת. אני חושבת שתחושת הבושה ואי נוחות מול המשפחה, מצביעה דווקא על הקשר החזק שיש לך עם משפחתך. ובנוסף, נשמע שיש לך משפחה שבוחרת לא לוותר עליך. זה לא מעט. זו נקודת פתיחה, עכשיו אני חושבת שכדאי להוועץ אצל מישהו שגם אכפת לו ממך. בואי יחד נחשוב מי יכול לסייע לך. אני מבינה שאת מרגישה שכולם התאכזבו ממך, אולי במשפחה זה נכון, אך במסגרת הטיפולית מבינים שנפילות הם חלק מהתהליך, אני לא מכירה מכורים רבים שנגמלו והשתקמו ללא מעידות או נפילות. תהליך קל מדי לא מוערך מספיק. אני מאמינה שכל מי חש את הרגשות ומביע אותם בשימוש, כנראה בשל לשינוי יותר ממה שהוא חושב. תחזרי אלי

אני אמורה ללכת להתאשפז באישפוזית בקרוב כלומר שיתפנה מקום . בכנות ממש נגמר לי אני אוכלת את עצמי מרגשות אשם ומתחושת כישלון . כבר לא בא לי לראות אף אחד רק להסתגר בחדר עד שיגיע יום האישפוז . אני רצינית כבר אין לי כוח יותר זה כל כך מפגר בחיי שהבקבוק הזה שולט בי . אני לא מצליחה להבין למה שבנאדם ירצה להרוס את כל מה שיש לו? ועברתי קהילה ואישפוז ומרכז יום בשנה האחרונה וחזרתי לשתות ופאקק למה ? כל הסבל הזה שעברתי בשביל להישאר נקייה וכלום לא עזר . אני מתחילה ללמוד באוקטובר כאילו לתואר ואין לי מושג כבר מה לעשות עם עצמי בפירוש סופית נמאס לי מעצמי .